LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ת"א 39149-09-24

החלטה שלום באר שבע

📋
מספר הליך39149-09-24
📂
סוג הליךת"א
📅
תאריך15 בדצמבר 2025
🏛️
בית משפטשלום
📍
מחוזבאר שבע
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםפלונית נ. מאיה תור בע"מ
👨‍⚖️
שופטיםירון גולן

תקציר

להלן ניתוח משפטי של ההחלטה, המתמקד בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס על המידע שסופק: **ניתוח משפטי: ת"א 39149-09-24 פלוני נ' מאיה תור בע"מ ואח' (בית משפט השלום בבאר שבע, השופט ירון גולן)** **1. סוגיית ההתיישנות וסעיפים 15 ו-16 לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958:** ההחלטה עוסקת באופן אינטנסיבי בסוגיית התיישנות התביעה, ובפרט ביישומם של סעיפים 15 ו-16 לחוק ההתיישנות. סעיפים אלו נועדו להעניק גמישות לתובעים במקרים בהם תביעה ראשונה נדחתה מטעמים פרוצדורליים (ולא לגופה), באופן שאינו יוצר מעשה בית-דין. המשמעות היא שהזמן שחלף בין הגשת התביעה הראשונה לבין דחייתה, אינו נמנה במניין תקופת ההתיישנות. סעיף 16 מוסיף כי אם בסיום תקופת העיכוב נותרה תקופת התיישנות קצרה משנה, היא תוארך בשנה. **2. ההבחנה המרכזית: חוסר תום לב ושימוש לרעה בהליכי משפט:** הנקודה המשפטית המרכזית והחידוש העיקרי בהחלטה זו, הוא הדגש הניכר שניתן על **חוסר תום לב ושימוש לרעה בהליכי משפט** כעילה לשלילת ההגנה שמעניקים סעיפים 15 ו-16 לחוק ההתיישנות. בית המשפט מבהיר כי אין מדובר בחוק קוגנטי, וכי הפסיקה אינה מיישמת את הסעיפים הללו באופן אוטומטי. כאשר התובעת מתנהלת בחוסר תום לב, אינה מקדמת את ההליכים, אינה ממלאת אחר החלטות בית המשפט, או מגישה תביעות ללא כוונה לקדמן, היא עלולה לאבד את זכאותה ליהנות מסעיפי ההתיישנות הללו. **3. יישום עקרון חוסר תום הלב על עובדות המקרה:** בית המשפט מונה מגוון רחב של התנהגויות מצד התובעת, כראיות לחוסר תום לב ושימוש לרעה בהליכים: * **מחיקת התביעות הקודמות בשל חוסר מעש:** שתי התביעות הקודמות נמחקו עקב אי-פעילותה של התובעת. * **אי-קידום הליכים בהתאם להוראות בית המשפט:** בהליך השני, התובעת לא פעלה להגשת תחשיב נזק למרות שלוש החלטות בית המשפט. * **אי-תשלום הוצאות שנפסקו:** התובעת לא שילמה את ההוצאות שנפסקו לחובתה בהליך השני, ולא נתנה הסבר לכך. * **המתנה ממושכת בין הליכים:** התובעת המתינה זמן רב בין מחיקת התביעה הראשונה להגשת השניה, וכן זמן ניכר בין מחיקת השניה להגשת השלישית. * **אי-תגובה להחלטות בית המשפט בהליך הנוכחי:** גם בהליך השלישי, התובעת התנהלה באופן דומה, דבר שהוביל לחיובי הוצאות נוספות. * **הגשת תביעה ביום האחרון להתיישנות:** בית המשפט מתייחס להגשת התביעה ביום האחרון של תקופת ההתיישנות (עבור הראל וקרנית) כנקודה המחייבת התייחסות, במיוחד בשילוב עם אי-קידום ההליכים לאחר מכן. **4. הגדרת "עילת תביעה" שונה והשפעתה על סעיף 15:** נקודה חשובה נוספת שעולה מההחלטה היא ההבחנה שבית המשפט עושה בין "עילות תביעה" שונות. הראל טענה כי התביעה הראשונה (שהוגשה רק נגד מאיה תור ושירביט) אינה רלוונטית לעניינה, כיוון שנטען בה כי רכב אחר היה מעורב בתאונה, וכי מבטחת שונה הייתה קשורה בו. בית המשפט מקבל טענה זו, וקובע כי מבחינת הראל וקרנית, התביעה הראשונה כנגדן הוגשה למעשה רק במסגרת התביעה השניה, ביום האחרון לתקופת ההתיישנות. זהו יישום של העיקרון כי סעיף 15 לחוק ההתיישנות אינו חל באופן אוטומטי כאשר התביעה הקודמת לא עסקה באותה עילה או באותם נתבעים כפי שהיא נטועה כעת. **5. סעיף 15א(א) לחוק ההתיישנות (תיקון "חרבות ברזל"):** ההחלטה דנה גם בתיקון חוק ההתיישנות (תיקון מס' 8 – חרבות ברזל), התשפ"ד-2024, אשר קובע כי התקופה שבין 7.10.23 ל-6.4.24 לא תבוא במניין תקופת ההתיישנות. בית המשפט מבהיר כי הסעיף אינו מוסיף ימים לתקופת ההתיישנות, אלא רק מורה לא להחשיב את התקופה האמורה במניין. זאת בניגוד לסעיף 16, הקובע הארכה של שנה במקרים מסוימים. ההבחנה הזו חשובה לחישוב המדויק של מועדי ההתיישנות. **6. נזק ראייתי ושיהוי:** בית המשפט מציין, כאמירה אגבית, כי טענת הנתבעות בדבר שיהוי ונזק ראייתי היא טענה בעלת משקל, ואף כי לא הייתה מכריעה את גורל התיק בפני עצמה, היא מחזקת את הנימוקים לדחייה. השיהוי הרב שחל ממועד האירוע יצר קשיים משמעותיים לנתבעות להתגונן. **7. הסיכום וההשלכות:** ההחלטה מובילה למסקנה ברורה: התביעה נדחית על הסף בשל התיישנות. הדבר נובע לא רק מחישוב טכני של מועדי ההתיישנות, אלא בעיקר מהערכת התנהלותה של התובעת. בית המשפט דחה את טענות התובעת בדבר הצורך להחיל את סעיפי ההתיישנות המחייבים, וזאת בשל חוסר תום ליבה ושימוש לרעה בהליכי משפט. ההחלטה מחדדת את הרצון לאזן בין הזכות לפנות לערכאות לבין הצורך בשמירה על סדר דיוני, הגינות, ויעילות מערכת המשפט, תוך הגנה על אינטרס הנתבעים. **חידושים משפטיים:** * **הדגשת התלות של סעיף 15 לחוק ההתיישנות בעקרון תום הלב:** ההחלטה מרחיבה את הפרשנות שניתנה בעבר לסעיף 15, וקובעת באופן מפורש כי הוא אינו חל אוטומטית, אלא מותנה בהתנהלות תמת לב של התובע. * **הבחנה ברורה בין "עילות תביעה" שונות:** ההחלטה מבססת את העיקרון כי סעיף 15 אינו חל אם התביעה הקודמת לא עסקה באותה עילה ממש או באותם נתבעים, מה שמעניק לנתבעים הגנה מפני הגשות תביעות חוזרות המכוונות אליהם רק בשלבים מאוחרים. * **פירוש סעיף 15א(א) לחוק ההתיישנות (חרבות ברזל):** ההחלטה מבהירה באופן משפטי כי הסעיף נועד להשהות את מירוץ ההתיישנות ולא להוסיף ימים, ומספקת פסיקה מפורשת בעניין זה.

חקיקה מקושרת

חוק ההתיישנות

ת"א 39149-09-24 פלונית נ. מאיה תור בע"מ, שלום (15.12.2025)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית