ע"א 381/66

תקציר

פסק דינו של בית המשפט העליון קיבל את ערעור המערערים וביטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי. המקרה עסק בסכסוך על רכוש משותף של בית משותף. המשיב, שבבעלותו דירה עם ביתן צמוד, ביקש לבנות חדר נוסף באמצעות סגירת הסוכה. עם זאת, הביתן שימש גם כגג לדירה שמתחתיה, מה שהופך אותו לחלק מהרכוש המשותף כהגדרתו בחוק הבית המשותף. הקיר החיצוני של דירת המשיב, לרבות החלק הפונה לביתן, היה ללא ספק חלק מחלקו החיצוני של הבניין ולפיכך חלק מהרכוש המשותף. לפיכך, סגירת הסוכה תביא להרחבה בלתי מורשית של דירת המשיב על חשבון הבעלים האחרים. בית המשפט הכיר בכך שחלק מבעלי הבית המשותף הסכימו תחילה לבנייה, אך בהמשך חזרו בהם מהסכמתם והצטרפו לתביעה. נפסק כי הסכמתם של חלק מהבעלים אינה יכולה לשלול מהאחרים את זכותם להגן על הרכוש המשותף. לפיכך, הוחזרה החלטת הפקיד המוסמך ליתן צו מניעה האוסר על המשיב לבנות חדר נוסף. המשיב חויב לשאת בהוצאות המערערים, לרבות סך של 700 לירות בגין שכר טרחת עורך דין. פסק דין זה חיזק את העיקרון לפיו שינויים הפוגעים ברכוש המשותף טעונים הסכמת כל בעלי הבית המשותף והדגיש את חשיבות השמירה על הזכויות הקשורות ברכוש זה.