ב"ש 91455/02

תקציר

מדובר בערעור על החלטת ערכאה נמוכה יותר בנוגע להמשך החזקת נכסים שנתפסו על ידי המשטרה ביחס לחקירת חשד להלבנת הון וקבלת נכסים שהושגו בפשיעה. הנכסים המדוברים הינם חשבון בנק המוחזק על ידי המשיב, מר דוד צין, על פי ייפוי כוח, ומטבע חוץ שנתפס בעת מעצרו. המשטרה תפסה נכסים אלה מכוח פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש). המשיב ביקש את השבת הנכסים, אך בית משפט השלום דחה את בקשתו, מה שהוביל לערעור זה. הסוגיה המרכזית הניצבת בפני בית המשפט היא האם תפיסת נכסי המשיב, ובפרט חשבון הבנק, מוצדקת בנסיבות העניין. על בית המשפט לאזן בין זכות הקניין של המשיב, זכות יסוד חוקתית, לבין האינטרס הציבורי במאבק בהלבנת הון. לטענת המשטרה, התפיסות נחוצות כדי להבטיח חילוט עתידי של הכספים אם יורשע המשיב. עם זאת, בית המשפט מציין כי החקירה נמשכת למעלה משנה מבלי שהוגש כתב אישום. לאחר עיון בחומר הראיות, מוצא בית המשפט תשתית ראייתית מוצקה למעורבותו של המשיב בעבירות החשודות. בית המשפט מקבל את הטענה כי בחשבון הבנק נמצאו כספים הקשורים לעבירה הנטענת, גם אם לא ניתן לקבוע את הסכום המדויק. בית המשפט מתחשב גם בזכות השתיקה של המשיב בחקירתו במשטרה ובהתנהגותו החשודה בעת מעצרו. המסקנה היא כי המשך העיקול של חשבון הבנק מוצדק כדי להבטיח אפשרות לחילוט עתידי, שכן הוא משרת את האינטרס הציבורי במאבק בהלבנת הון. באשר למטבע הזר, בית המשפט אינו מוצא קשר בין תפיסתו לבין פעילותו העבריינית לכאורה של המשיב. לפיכך, תפיסת מטבע החוץ נחשבת בלתי מידתית ופגיעה בזכויות הקניין של המשיב. לפיכך, הערעור נדחה לגבי חשבון הבנק אך מותר לגבי מטבע החוץ. בית המשפט מורה על שחרור מטבע החוץ ונותן ארכה של שלושה חודשים לעיקול חשבון הבנק, שבמהלכם יש להגיש כתב אישום, או שהחשבון ישוחרר אלא אם כן החליט בית משפט מוסמך.