ע"פ 1581/01

תקציר

בפסק דין זה דן בית המשפט בבקשה לפסול את הרכב השופטים של בית המשפט המחוזי בבאר שבע הדן בערעור (ע"א 7405/00) בתיק פלילי נגד שני נאשמים, יעיש אדרי ונסים עמר. הנאשמים הואשמו במרמה והפרת אמונים ביחס לחברת ההובלות של עמר. ההיסטוריה הפרוצדורלית הסבוכה כוללת זיכויים וערעורים רבים, מה שהוביל למצב שבו אותו הרכב שיפוטי של בית המשפט המחוזי נאלץ לפסוק בסוגיות דומות מספר פעמים. הנתבעים טענו כי הפאנל כבר גיבש דעה בנושא ולכן יש לפסולו. בית המשפט המחוזי דחה את בקשת הפסילה, בקובעו כי החלטותיו הקודמות לא היוו הבעת דעה באשר למסקנות העולות מהראיות. הנאשמים ערערו על החלטה זו, אך בית המשפט העליון דחה את הערעור. בית המשפט העליון הסכים עם בית המשפט המחוזי כי לא הובעה דעה מגובשת בדבר אשמתם של הנאשמים וכי אין חשש ממשי למשוא פנים. העובדה שהתיק נדון פעמים רבות על ידי אותו פאנל, כולל ביקורת על פסיקות הערכאה הנמוכה יותר, לא נחשבה עילה לפסילה. בית המשפט העליון הדגיש כי תפקידה של ערכאת ערעור הוא לבחון ולתת הוראות, דבר שאינו מצביע על משוא פנים. יתר על כן, מראית העין של הצדק לא נמצאה נפגעת במקרה זה. לפיכך, הבקשה לפסול את הרכב בית המשפט המחוזי נדחתה, והערעור על ההחלטה נדחה.