ת"א 19120-11-20

תקציר

פסק הדין מקבל את טענות התובעת כנגד הנתבעת 1, קבוצת ישראל אירופה התחדשות עירונית בע"מ, בחלקה. השופטת מצאה כי התובעת הצליחה להוכיח את עוולת "גניבת העין" – כלומר, מעשיה של הנתבעת 1 עלולים להטעות את הציבור להאמין כי השירות שהיא מציעה הוא של התובעת או קשור אליה. החוק אוסר לגרום לנכס או שירות שנמכר על ידי עוסק להיחשב בטעות לנכס או שירות של עוסק אחר. השופטת ביססה החלטה זו על המוניטין שצברה התובעת בתחום ההתחדשות העירונית שלה, ועל הדמיון המטעה בין שמות החברות של התובעת ושל הנתבעת 1. עם זאת, השופטת לא קיבלה את טענת התובעת בדבר גובה הפיצוי המבוקש, ובמקום זאת פסקה סכום נמוך יותר של 90,000 ₪ בגין גניבת העין ו-10,000 ₪ נוספים בגין הפרת זכויות יוצרים – הדמיות של פרויקט על ידי התובעת הועתקו לאתר האינטרנט של הנתבעת 1. השופט קבע כי שתי ההפרות מהוות עוולה אחת, למרות טענת התובע כי היו 20 עוולות נפרדות. באשר להפרת זכויות היוצרים, קיבלה השופטת את טענת התובעת כי הנתבעת 1 הפרה את זכויות היוצרים שלה בכך שהציגה את הסימולציות באתר האינטרנט שלה, אך פסקה פיצוי נמוך יותר בהתחשב בהיעדר חומרת הנזק בפועל, ובהסרה מיידית של הסימולציות לאחר הגשת התביעה. עוד ציינה השופטת כי טענת הנתבעים לתום לב בעניין זה לא הוכחה ואינה סבירה, שכן ידעו על דיני זכויות יוצרים. השופטת דחתה את התביעה נגד נאשמים 2-4, שכן כתב התביעה לא פירט את מעורבותם, והתייחסות לטענות אלה לא תהיה הוגנת כלפי הנתבעים בשלב זה. עם זאת, נוכח השתתפותם בפעילותו האסורה של נאשם 1, השופט לא פסק להם הוצאות משפט. הסכומים שנפסקו לתובע ישולמו בתוך 30 יום, או שייגרמו להם הפרשי ריבית והצמדה בהתאם לחוק. ההחלטה התקבלה בהיעדר שני הצדדים.