ת"א 9735/07

תקציר

פסק דין זה מתייחס לתביעה כספית שהגיש מינהל מקרקעי ישראל נגד שני נתבעים בגין אי תשלום דמי חכירה בגין קרקעות בבעלות המדינה ששכרו מהמינהל. התביעה המקורית, שהוגשה במאי 2007, דרשה 83,865.40 ש"ח, אך תוקנה בינואר 2008 כך שתדרוש 62,800.25 ש"ח בגין דמי שכירות שלא שולמו בין השנים 2000 ל-2007. הנתבעים לא חלקו על אי תשלום דמי השכירות בתקופה זו, אך טענו כי לא נדרשו לעשות כן על ידי המינהל. הם ערערו גם על חישוב דמי השכירות, גודל השטח המושכר וזכות המינהל לדרוש דמי שכירות לשנת 2000, בטענה שחלה עליהם התיישנות. עם זאת, השופט פסק לטובת המינהל, וקבע כי לנתבעים הייתה התחייבות חוזית לשלם דמי שכירות ללא קשר לדרישות, וכי טענותיהם חסרות שחר. השופט קיבל את שיקולי המינהל, שכללו הפרשי ריבית והצמדה, והורה לנתבעים לשלם את מלוא הסכום הנתבע, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית נוספים מינואר 2008 ועד למתן פסק הדין באפריל 2010. השופט נמנע מלפסוק הוצאות נוספות למי מהצדדים, בהתחשב בתוצאות פסק הדין ובשיהוי של המינהל במתן תשובות במהלך ההליך.