ת"א 41386-11-10

תקציר

התובע, בעל עבר של עבודה כפרילנסר, לקה בשבץ מוחי במהלך עבודתו בשנת 2003 ונותר עם 100% נכות. היא תבעה את רואה החשבון שלה, הנתבע, על רשלנות מקצועית משום שנשללו ממנה קצבת נכות מעבודה מהמוסד לביטוח לאומי משום שלא נרשמה כפרילנסרית בתקופת האירוע המוחי. הנתבעת לא הורתה לתובעת לדווח על עבודתה העצמאית החדשה ופרטיה למל"ל, דבר שגרם לה לאובדן הכיסוי הביטוחי. בית המשפט מצא את שני הצדדים אשמים. הנתבעת, בעלת מקצוע בשכר, הייתה צריכה להנחות ולהזהיר את התובעת בדבר חובתה החוקית לדווח לאלתר על עבודתה החדשה ופרטיה למל"ל. במקום זאת, הוא יעץ לה להמתין עד שתקבל את ההכנסה. רשלנות זו זיכתה את התובע בקצבת נכות מעבודה. עם זאת, לתובעת היה גם ניסיון כפרילנסרית והיא ידעה או הייתה צריכה לדעת את חובותיה החוקיות. כישלונה למלא אותם היה מכוון, שכן היא רצתה לדחות את עלויות היותה עצמאית. מאחר שהפגיעה אירעה לפני הגשת הדו"ח הנדרש, איבדה התובעת את זכאותה לקצבת נכות מעבודה, לרבות אלה שחושבו על בסיס הכנסתה הנוספת כעצמאית. נזקה היה ההפרש בין קצבת הנכות הכללית שקיבלה לבין קצבת הנכות מעבודה שהייתה מקבלת אלמלא ההתרשלות. בית המשפט העדיף את חוות הדעת האקטוארית של הנתבעת, שהתיישרה יותר עם חישובי התועלת של המל"ל, על פני זו של התובעת. בית המשפט קבע, כי אלמלא הייתה הרשלנות, התובעת הייתה מדווחת על עבודתה החדשה וזכאית לחישוב גמלתה על סמך שומת מס הכנסה סופית לפני הפגיעה בעבודה. לפיכך, הכנסותיה בגין חישוב הגמלה אמורות לעמוד על 30,311 שקל ברבעון. הנתבעת נדרשה להגיש חוות דעת אקטוארית מעודכנת המשקפת נתון הכנסות זה עד ליום 15.11.2015 ולשאת בהוצאות הנלוות. נזקי התובע, לרבות שכ"ט עו"ד ועוגמת נפש, הסתכמו בכ-70,000 ₪, שמחציתם חויבה הנתבעת לשלם נוכח אשמתו התורמת. הוצאות משפט לא נפסקו לאף אחד מהצדדים. סכומים ידועים ישולמו תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין, או שיצברו הפרשי הצמדה וריבית. מזכר פנימי נקבע ליום 3.12.2015 למעקב אחר קבלת חוות הדעת האקטוארית המעודכנת ותגובת התובעת.