ת"א 56789-10-18

תקציר

מועצת הצומח, שהוקמה מכוח חוק מועצת הצמחים (ייצור ושיווק), תשל"ג-1973, תבעה מגדל הדרים, הנתבע, בגין אי תשלום שלושה רכיבים הקשורים לענף ההדרים: היטלים, דמי הדברה ודמי ביטוח, כולל מע"מ. התביעה התייחסה לעונות הגידול שבין 2011/12 ל-2017/18. התובעת טענה כי בסמכותה לגבות חיובים אלה על פי הדין הרלוונטי והודיעה על כך כראוי לנתבע. הנתבע הכחיש את ההאשמות וטען כי לא היה מודע לשירותי הביטוח וההדברה ולא הסכים להם. עוד טען כי התובע לא קבע ופרסם כראוי את דמי ההדברה וכי הסתמך על אומדן נתונים לצורך חישובים ולא על נתוניו בפועל. בית המשפט בחן את חומר הראיות ופסק לטובת התובע. מקובל היה כי לתובעת סמכות חוקית לבטח מגדלים ולחייבם בהתאם, וכי הנתבעת אכן הייתה מבוטחת באמצעות התובעת בתקופות הרלוונטיות. בית המשפט קיבל גם את הסברו של התובע לדמי ההדברה, וקבע כי הנתבע לא הצדיק די הצורך את הכחשתו את ההאשמות. זאת ועוד, בית המשפט הסכים עם עמדת התובעת כי המע"מ חל על ההיטלים ודמי הביטוח, בהתבסס על עדותו של רואה החשבון של התובעת. בית המשפט מתח ביקורת על התנהלותו של הנאשם לאורך כל ההליך, וציין את גישתו המגמתית והמתחמקת, ואת סירובו לשלם למרות נתונים אובייקטיביים. נמצא כי הנתבע לא מילא את חובתו החוקית לדווח על נתוניו האישיים לתובע וניסה לסכל את הליך הגבייה. לפיכך הורה בית המשפט לנתבעת לשלם לתובע את הדברים הבאים: 25,790.9 ₪ + מע"מ בגין היטלים, 12,054.89 ₪ + מע"מ בגין דמי ביטוח, 10,028.52 ₪ + מע"מ בגין דמי הדברה בגין עונת 2011/2012, והוצאות משפט, לרבות שכר טרחת הליך ושכר טרחת עורך דין, בסך כולל 9,500 ₪. החיובים היו אמורים לשאת ריבית על פי חוק ממועד הגשת התביעה. הנאשם ננזף גם על התנהלותו, שבית המשפט ראה בה ניצול לרעה של ההליך המשפטי.