ת"א 34357-07-20

תקציר

בית המשפט פסק לטובת הנתבע במחלוקת על שטר חוב על הלוואה בסך 338,610 ₪. הנתבע חתם על השטר, אך נקבע כי בכוונתו לשמש ערב להלוואה שנטלו צד שלישי, אגס פרויקטים בע"מ ובעליה גיא סיני. בית המשפט הכיר במעמדו של הנתבע כערב, למרות חתימתו על הפתק, על בסיס הסכמת הצדדים והפסיקה המקובלת. השופטת דחתה את טענות התובע כי הנתבע הוטעה לחתום על השטר, וקבעה כי מדובר באיש עסקים מתוחכם וכי הראיות מלמדות כי חתם על השטר כערב. בית המשפט דחה גם את הטענה כי הערבות פקעה בשל אי רישום הערת אזהרה על ידי התובע, שכן הנטל להמצאת מסמכים מתאימים לרישום מוטל על גיא סיני. השופטת ערכה סקירה מקיפה על יחסיו של הנתבע עם אגס וגיא, ומצאה כי מעורבותו של הנתבע בחברה חרגה מתיאורו כשכיר, שכן הוא שימש גם כיועץ, מנכ"ל משותף ומממן של החברה. עם זאת, בית המשפט קיבל את טענת הנתבע כי לא היה ידוע לו על הסכם הארכה שני המאריך את מועד פירעון ההלוואה לשנת 2016, וכי שינוי זה פגע בזכויותיו כערב. השופט הדגיש כי התובע, כנושה, היה צריך לקבל את הסכמת הנתבע להארכה, במיוחד כאשר הדבר הגדיל את הסיכון של הנתבע. זאת ועוד, הימנעותו של התובע מזימון רואה החשבון הרלוונטי לעדות, והליקויים בתצהירי התובע ובנו (גם של עורך הדין) בנוגע להסכם ההארכה, פעלו לרעתם. בסופו של דבר קבע בית המשפט כי ערבות הנתבע בוטלה, והתביעה לתשלום על פי שטר החוב נדחתה. התובע חויב לשאת בהוצאות ההליך ולשלם לנתבע שכר טרחת עורך דין בסך 2,500 ₪.