ע"א 3713/23

תקציר

פסק הדין דן בערעור על פסילה בהליך משפטי. המשיב טען לדחייה, וטען כי טענותיו המשפטיות של המערער הן ענייניות עובדתיות ולא עילות פסילה. למרות טענות אלה, הגיע בית המשפט למסקנה כי יש לקבל את הערעור. היא הדגישה כי התובעים רשאים להציג את התרשמותם מהראיות והטיעונים שלהם, אך ציינה את החשיבות של הימנעות מכל אמירה העלולה להצביע על החלטה סופית לפני הגשת הסיכומים. במקרה דנן, הנציב העיר דברים ברורים והחלטיים המצביעים על החלטה נחרצת לדחות את תביעת המערער בטרם נשקלו הסיכומים, תוך שהוא קובע כי לא יהיו הפתעות בפסק הדין ומבסס אותו על חוסר אמינותו לכאורה של המערער. הדבר יצר את הרושם שהסיכומים לא ישפיעו על התוצאה, ולמעשה ישללו את הזכות הפרוצדורלית להגישם. בכך חרג המקרה מתקדימים דומים שבהם לא נאמרו קביעות חד-משמעיות כאלה לגבי התוצאה לפני סיכומים. בעקבות זאת, הורה בית המשפט להעביר את התיק לחבר מושבעים אחר, אשר עשוי לקבוע את השלב המתאים להליך. הערעור התקבל, וההוצאות הוטלו על המשיב.