תלה"מ 31841-09-18

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת לסכסוך בין בני זוג גרושים על נכסים כספיים, זכויות רכושיות ותשלומי מזונות. באשר לנכס, האישה הייתה בעלת דירה שנרכשה בכספי פיצויים בגין תאונת דרכים שעברה לפני נישואיה, ובית המשפט קבע כי דירה זו אינה נכס משותף ושייכת לה בלבד. טענותיו של האיש כי תרם לרכישת הדירה או כי הדירה נרשמה על שם שניהם נדחו בשל ראיות לא עקביות ולא מבוססות. עוד קבע בית המשפט כי האישה זכאית למלוא הזכויות בדירה, ותביעת הגבר בנכס נדחתה. ההחלטה התקבלה על סמך העובדה שהדירה נרכשה בעיקר מכספי הפיצויים של האישה, היא נרשמה על שמה בלבד, ותרומתו של הגבר להוצאות הבית ולהכנסות משכירות לא הקנו לו כל זכות בנכס. בנוסף, בחן בית המשפט את טענות הצדדים בנוגע לעסקיו של האיש, שכללו תיווך במקרקעין, עסקאות תמ"א 38, הונאת פירמידה והלוואת כספים. בית המשפט מצא את עדותו של האיש בעניינים אלה בלתי עקבית ואינה אמתית, דבר המקשה על קביעת הכנסתו בפועל. עם זאת, נקבע כי היה לו פוטנציאל לצבור כספים משמעותיים, ובקשתה של האישה לחלוקה נוספת של הנכסים נדחתה מחוסר ראיות. באשר לנכסים פיננסיים, הורה בית המשפט לסגור את חשבון הבנק המשותף וכל חוב שייווצר לאחר מועד מסוים יהיה באחריות אותו אדם. הזכויות שנצברו ממקומות עבודה, כגון קרנות פנסיה וחסכונות, היו אמורות להישאר אצל הגורם המתאים, עם התאמות קלות יחסית. בתחום המזונות התחשב בית המשפט בצרכיהם של ששת ילדיהם הקטינים של בני הזוג וברמת חייהם טרם הפרידה. האם הייתה האחראית העיקרית לחינוכם והיו לה שני מקורות הכנסה, בעוד שזמנו של האב עם הילדים היה מוגבל. בית המשפט החליט כי שני ההורים יתחלקו שווה בשווה בהוצאות הילדים, לרבות צרכי מחיה בסיסיים, חינוך והוצאות בריאות. האב חויב לשלם 1,250 ש"ח לילד עבור ארבעה קטינים עד ליום 15.7.2019, ו-1,300 ש"ח לילד עבור שלושה קטינים לאחר מכן, ישירות לאם. נקבעו הוראות נוספות להוצאות בריאות וחינוך חריגות, כאשר שני ההורים תורמים באופן שווה עם הצגת המסמכים המתאימים. בית המשפט התייחס גם להתנהלותה הפרוצדורלית של האישה, שלא עמדה במתכונת המקובלת בסיכומים, וכתוצאה מכך חויבה בהוצאות בסך 5,000 שקל. עם זאת, מאחר והאיש חויב גם ב-5,000 ₪ בגין תביעת רכושו, קוזזו חיובי ההוצאות, ואף אחד מהצדדים לא נדרש לשלם את הוצאותיו של הצד השני. לבסוף, בית המשפט עודד את הצדדים להתמקד בחיזוק הקשר בין האב לילדיו. פסק הדין היה אמור להיות מוצג לשני הצדדים, ושלושת התיקים הקשורים לתיק היו אמורים להיסגר. ניתן היה לפרסם את פסק הדין ללא פרטים מזהים.