עס"ק 400024/98

תקציר

במקרה של צים, חברת השייט הישראלית, פסק בית הדין הארצי לעבודה בשאלת חוקיותה של הוראה בהסכם קיבוצי שהגבילה את גישתם של עובדים שאינם מאוגדים למכרזי עבודה, ובכך פגעה למעשה בחופש העיסוק שלהם, ופגעה במיוחד בעובדים הימיים של החברה. כוח האדם של צים חולק לעובדי ים וחוף, שלכל אחד מהם הסכמים קיבוציים שונים שנוהלו על ידי ועדי עובדים נפרדים בתוך ארגון העובדים של ההסתדרות. למרות ייצוגה הכולל של ההסתדרות, מדיניות צים הגבילה את העובדים הימיים מלהגיש מועמדות למשרות יבשתיות, שלטענת עובדי הים הייתה מפלה ומנוגדת לעקרונות השוויון וחופש העיסוק המעוגנים בחוק הישראלי. בית המשפט קבע כי הגבלת הגישה למכרזים פוגעת בזכויותיהם החוקתיות של עובדי הים ומפרה את חוק יסוד: חופש העיסוק וכבוד האדם. היא קבעה כי כל המכרזים הפנימיים חייבים להיות פתוחים לכלל עובדי החברה הכשירים, תוך שימת דגש על שוויון הזדמנויות בעבודה, תום לב ועמידה בעקרונות המשפט המנהלי בשל אחזקת המדינה בצים. בית הדין הדגיש את האיזון בין זכויות המעסיק לבין זכויות העובדים, ובסופו של דבר חייב את צים להודיע לכל העובדים על משרות פנויות ולאפשר לעובדי ים להגיש מועמדות, תוך הבטחת תחרות הוגנת על בסיס כישורים. ההחלטה הפכה את פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה והורתה על הסרת הוראות מגבילות, תוך שהיא דוגלת במסגרת משא ומתן חדשה לניהול מכרזים פנימיים, תוך התייחסות גם לסוגיית ההוצאות המשפטיות שנגרמו במהלך ההליך.