ת"פ 13154-11-13

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בגבר שתקף את אשתו. הוא דחף אותה לעבר התינוקת שלהם, חנק אותה, גרר אותה לחדר השינה שלהם והשליך אותה על מיטתם כשהם יושבים עליה. הגבר איים גם על אשתו במהלך התקיפה. המשטרה הוזעקה למקום והאישה נמלטה ללא פגע. התביעה וההגנה הגיעו להסדר טיעון, שבמסגרתו הומלץ על חמישה חודשי מאסר בפועל לצד עבודות שירות, מאסר על תנאי והתחייבות כספית. עם זאת, השופט דחה את הדיון כדי לעיין בדו"ח על הנאשם ולבקש חוות דעת של מפקח. הדו"ח פירט את פרטיו האישיים של הנאשם, לרבות גילו, מצבו המשפחתי ופרטיו התעסוקתיים. הוא תיאר גם את מערכת היחסים הזוגית שלו, המאופיינת בקשיי תקשורת, מאבקי כוח ונטייה להתנהגות כפייתית. בני הזוג פנו לייעוץ אך לא השלימו את הטיפול. הנאשם עבר טיפול פרטני בעקבות האירוע וגילה אחריות ותובנה במעשיו. עם זאת, בני הזוג התקשו לבסס דפוסי תקשורת יציבים. התרשמות שירות המבחן הייתה שהנאשם לוקח אחריות על התנהגותו ומביע חרטה. הם ציינו גם את המוטיבציה שלו להמשיך בטיפול ואת ההשלמה שלו עם החלטת אשתו להתגרש ממנו. השופט שקל את עברו הנקי של הנאשם ואת ההשפעה הפוטנציאלית של הרשעה על העסקתו. מאחר שמדובר בתקיפה בודדת, ולאור שיתוף הפעולה של הנאשם עם רשויות הטיפול, החליט השופט להימנע מהרשעה. במקום זאת, נגזרו על הנאשם צו מבחן לשנה, 150 שעות עבודות שירות והתחייבות כספית בסך 10,000 ₪. החלטה זו הייתה מוצדקת בהתבסס על פסיקות קודמות הנוגעות למניעת הרשעה, בהתחשב בגורמים כגון חומרת העבירה, שיקומו של הנאשם ואינטרס ציבורי. השופט הדגיש את חומרת העבירה אך בסופו של דבר פסק לטובת הימנעות מהרשעה, בהתחשב בנסיבות החריגות. גזר הדין פירט גם את העונשים, לרבות התחייבות כספית ותקופת מבחן של שנתיים, שבמהלכן על הנאשם לעבור פיקוח ועבודות שירות.