ע"א 27140-01-24

תקציר

פסק הדין המדובר הוא פסק דין בבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין בדבר פירוק שיתוף במקרקעין. פסק הדין המקורי, שניתן על ידי בית משפט השלום בקריות, הורה על מכירת נכס הכולל מספר יחידות דיור ופינוי אחת הדירות. המשיב בבקשה הנוכחית, שהיה המבקש בתיק המקורי, ביקש את פירוק השותפות ולאחר מכן את מכירת הנכס לצורך מימוש עיקול על זכויותיהם של חלק מהבעלים. המבקשת הנוכחית, שבעלה היה אחד מבעלי הזכויות הרשומים בנכס, טענה כי היא אינה צד להליך המקורי ולכן פסק הדין אינו מחייב אותה. היא הגישה תביעה שנייה, אשר נדחתה על ידי בית משפט קמא, וכתוצאה מכך הוגש הערעור הנוכחי ובקשה לעיכוב ביצוע. המבקשת ביקשה להישאר בדירתה וטענה לדיירות מוגנת, דבר שנדחה על ידי בית משפט קמא. המבקשת ביקשה עיכוב ביצוע בטענה כי היא אישה מבוגרת הסובלת מבעיות רפואיות וכי פינויה מביתה עלול לגרום לה נזק נפשי וגופני. היא טענה כי סיכויי הצלחתה בערעור גבוהים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתה, שכן הפינוי יגרום לה נזק בלתי הפיך. מנגד, המשיב טען כי הבקשה אינה מספיקה וכי אין לעכב את מתן פסק הדין. בית המשפט הכיר בכך שסיכויי ההצלחה של המבקשת בערעורה אינם גבוהים, אך בחר להתמקד בנזק הפוטנציאלי הבלתי הפיך שנגרם כתוצאה מהפינוי. השופטת ציינה כי המבקש התגורר בדירה מספר עשרות שנים וכי אי עיכוב הביצוע עלול לייתר את הגשת הערעור. לפיכך, נעתר בית המשפט לבקשה והורה על עיכוב ביצוע פסק הדין, בפרט החלק שדרש את פירוק השיתוף ומכירת הדירה, עד להכרעה בערעור. עם זאת, פסק הדין בעניין הוצאות ההליך לא יתעכב. עוד הבהירה השופטת כי לא יהיה צו להוצאות הקשורות לבקשה.