עת"א 22925-12-13

תקציר

פסק הדין נסוב סביב חוקיותה של פקודת הנציבות 04.41.00, הנוגעת לכניסת מטפלים פרטיים לבתי סוהר לצורך טיפול באסירים והכנתם לשיקום לאחר שחרורם. הפקודה, שנכנסה לתוקף ביום 3.5.11, בוטלה ביום 15.10.13 בשל חשש מהניסוח הרחב, אי הקפדה על מדיניות שב"ס ופגיעה אפשרית בתהליך השיקום בתוך הכלא. ביטול זה הוביל למספר עתירות שהגישו אסירים נגד דחיית בקשותיהם להעסיק מטפלים פרטיים שיכינו תוכניות שיקום לוועדת השחרורים. העותרים טענו כי הביטול פגע בזכותם החוקית לייצוג וחוות דעת שכנגד, ואילו המשיב, שירות בתי הסוהר, הצדיק אותו כהחלטה סבירה שמטרתה לשמור על הסדר והביטחון בבתי הסוהר. השופט פסק לטובת העותרים וקבע כי שב"ס חרג מסמכותו. פסק הדין מתיר כניסת מטפלים פרטיים לבתי הסוהר לצורך הכנת תכניות שיקום לוועדת השחרורים, שכן חששותיו של שב"ס בנוגע למוטיבציה ולביטחון לא היו מבוססים. כמו כן, החוק אינו מקנה לשב"ס זכויות המלצה בלעדיות בפני הוועדה. השופט הדגיש את חשיבות הצדק בהחלטות מנהליות והנחה את שב"ס לאפשר כניסת מטפלים פרטיים על סמך רשימה מאושרת. החלטה זו, שתיכנס לתוקף באופן מיידי, מבטיחה את זכויות האסירים לייצוג וחוות דעת נגדיות תוך שמירה על האינטרסים של שב"ס.