פש"ר 31995-06-15

תקציר

פסק הדין דן בשתי טענות עיקריות. הראשונה נוגעת לבקשת נושה להחריג את חובו מהפטר הליכי פשיטת רגל של חייב. בית המשפט דוחה בקשה זו, תוך שהוא מסתמך על תקדימים משפטיים קודמים הקובעים כי ניתן להחריג חובות הנובעים מפעולות בלתי חוקיות המנוגדות באופן מהותי לתקנת הציבור. במקרה זה, החוב נובע מפסק דין לטובת הנושה כנגד החייב בגין תקיפה ולשון הרע. בית המשפט קובע כי חוב זה אינו עומד בקריטריונים להרחקה, שכן הוא נבע מאירוע חד פעמי ואינו מהווה הפרה חוזרת או שיטתית של תקנת הציבור. הטיעון השני נוגע לאישור תוכנית הפירעון. בית המשפט מקבל את ההצעה לתכנית פירעון של 100,000 ₪ שתשולם ב-50 תשלומים שווים, המשקפת את יכולת ההחזר של החייב. התכנית מתקבלת לאחר התחשבות בעמידתו של החייב בהליכים, בהכנסותיו הפוטנציאליות ובנוכחותם של שני קטינים התלויים בהם. התוכנית מאושרת למרות התנגדות חלק מהנושים, שכן היא מהווה דיבידנד הוגן ומאפשרת לחייב התחלה כלכלית חדשה. החייב מוכרז פושט רגל, ומתמנה נאמן. כמו כן, ניתן לחייב פטור מותנה, המאפשר לו להוסיף 100,000 ₪ לקופת פשיטת הרגל בתשלומים שנקבעו. בית המשפט מוותר גם על הדרישה לדיווחים חודשיים, מלבד אלה הנדרשים על ידי הנאמן. ההחלטה מתקבלת בהעדר הצדדים וניתנת ביום 30/03/2017.