ה"פ 32673-11-13

תקציר

פסק הדין נסוב סביב פרשנותו של סעיף 195(2) לחוק התכנון והבניה, המקנה לבעלי מקרקעין שאדמתם נרכשה למטרה ציבורית זכות סירוב ראשונה אם ייעוד הקרקע משתנה. העירייה רכשה את הקרקע של המבקש לצורך הקמת אזור ספורט, אך בהמשך שינתה את ייעודו למגורים. המבקש סירב להעביר את הקרקע לעירייה והפעיל את סעיף 195(2) לרכישתה מחדש. בית המשפט קבע כי למבקש זכות סירוב ראשונה לרכוש בחזרה את הקרקע, אך עליו לשלם סכומים ספציפיים לעירייה. ראשית, עליהם לשלם 80% מההטבה המתקבלת משינוי הייעוד הראשוני של אדמתם, בניכוי היטל השבחה ובתוספת הפרשי הצמדה. זאת משום שרק 80% מאדמותיהם הופקעו במקור. שנית, על המבקש לשלם את מלוא שווי ההשבחה הנובע משינוי ייעוד הקרקע למגורים. שלישית, על המבקש לשלם את היטל ההשבחה או סכום שווה ערך בגין ההשבחה הנוספת הנובעת מתכנית מאוחרת יותר המגדילה את זכויות המגורים בקרקע. על העירייה להציע למבקש את הקרקע בסכומים נקובים אלה ואינה יכולה לסגת בשל מחלוקות תמחור. זכותו של המבקש לרכוש בחזרה את הקרקע נובעת משינוי הייעוד ואינה כפופה לאישור השרים. לבסוף, הסכומים שעל המבקש לשלם מבוססים על שווי הקרקע בעת הרכישה הראשונית, תוך התאמות הפרשי הצמדה.