ע"א 552/86

תקציר

בית המשפט העליון אישר פסק דין של בית המשפט המחוזי לטובת המשיב מס' 1, מחמוד חמיד נאסר, בסכסוך בעלות במקרקעין. חלקת האדמה המדוברת נמכרה על ידי בעליה, סעיד מסעוד חמוד, לנאצר בשנת 1972, אך המכירה מעולם לא נרשמה באופן רשמי. חמוד נפטר ואחד מיורשיו, מסעוד, מכר את הקרקע למערער, באסם זוהיר קניני, בשנת 1982, וזכותו של מסעוד לעשות כן מוטלת בספק. בית המשפט העליון קבע כי מאחר שרכישתו של נאצר קדמה לזו של קניני, ואף אחד מהם לא רשם את זכויותיו בקרקע, סעיף 9 לחוק המקרקעין העניק לנאצר קדימות לזכות הבעלות. זאת ועוד, בית המשפט מצא כי קניני לא פעל בתום לב משום שהערת אזהרה על הנכס, שנרשמה על ידו, אינה מהווה זכות במקרקעין, ולכן רישומו בה לא העניק לו עדיפות. בית המשפט ציין גם את רשלנותו של קניני, שלא גילה כי הקרקע תפוסה על ידי נאצר, ובכך סיבך את הסוגיה. השופטת חלימה המליצה לדחות את ערעורו של קניני ולהורות לו לשאת בהוצאות המשפט של נאצר. הנשיא שמגר והשופט גולדברג הסכימו.