בג"צ 1946/07

תקציר

פסק הדין מתייחס למקרה משפטי בו ביקשו העותרים לערער על צווי הריסה לבנייניהם שנבנו באופן בלתי חוקי בשכונת ג'ואריש. המשיבים טענו כי העתירה מהווה ניצול לרעה של ההליך המשפטי, במטרה לעקוף את ההליך הפלילי המתנהל. לטענתם, המבנים היו בלתי מורשים, מוקמו מחוץ לתוכנית המתאר המאושרת, בסמוך למפעל ביטחוני, וחכרו קרקעות שלא נכללו בעתירה. העתירה הוגשה תחילה על-ידי שלושה עותרים, אך לאחר שהוצאו צווי הריסה מנהליים לרכושו של העותר מס' 1, הוא חזר בו בנימוק של חוסר עניין נוסף. העותרים מס' 2 ו-3 המשיכו בדרכם, אך בסופו של דבר הרשיע אותם בית משפט השלום והוציא נגדם צווי הריסה. לקראת הדיון ביקשו העותרים לדחות את העתירה, שהתקבלה על ידי בית המשפט. עם זאת, בית המשפט קבע כי העותרים ניצלו לרעה את ההליכים המשפטיים כדי לעכב פעולות אכיפה ולא הצליחו להשיג אף אחד מהסעדים המבוקשים. משכך, הורה בית המשפט לעותרים לשאת בהוצאות המשפט של המשיבים. העותר מס' 1 חויב בסכום נמוך יותר שכן חזר בו קודם לכן, ואילו העותרים מס' 2 ו-3 חויבו בעלויות גבוהות יותר עקב התדיינות משפטית ממושכת. בית המשפט הדגיש כי הגשת הליכים כאלה ללא עילה מהותית גוררת חבויות כספיות, ומבטיחה כיסוי הוצאות המשיבים בשל פעולות העותרים.