ת"א 50591-03-16

תקציר

התובע, בעל עסק להערכת מכוניות, ביקר בחנות חומרי הבניין של הנתבעת, מעד במדרגות לא בטיחותיות ופצע את ברכו השמאלית. הוא תבע את בעל החנות על רשלנות. בית המשפט בחן את נסיבות התאונה ומצא כי המדרגות אכן היוו מטרד, שכן הן לא נבנו על פי תקנות הבטיחות ועלולות להוות סכנה ללקוחות. באופן ספציפי, המדרגות היו בעלות מבנה יוצא דופן, עם הבדלי גובה שלא היו אחידים או סימטריים, מה שהקשה על הלקוחות לשפוט את הפרש הגובה והיווה סכנת מעידה. הנתבעת לא הציגה ראיות לכך שעמדה בתקנות הבנייה ולא נקטה אמצעי זהירות סבירים למניעת התאונה. באשר לחובת הזהירות של התובעת, מצא בית המשפט כי הנתבעת, כבעלת עסק, חבה חובת זהירות רעיונית וקונקרטית כלפי לקוחותיה. כמו כן נשקלה אשמתו התורמת של התובע והיא יוחסה לו 20% מהאשמה על כך שלא נקט משנה זהירות בעת הניווט במדרגות. בית המשפט מינה מומחה אורתופדי שקבע כי לתובע נכות לצמיתות בשיעור של 10%. בית המשפט העריך גם את הנכות התפקודית, תוך התחשבות בעיסוקו של התובע, גילו ומצבו הרפואי, והתאים אותו לנכות הרפואית. בית המשפט חישב את נזקי התובע, לרבות הפסדי שכר בעבר ובעתיד, סיוע מצדדים שלישיים, הוצאות רפואיות ונזקים לא ממוניים. סך הנזק חושב ב-290 אלף שקל. לאחר ניכוי האשם התורם של התובע, נקבע סכום הפיצוי על סך 232,000 ₪, שיחולקו בין התובע לבין המוסד לביטוח לאומי, אשר שילם גם הוא לתובע את הגמלאות. הנתבע חויב לשאת בהוצאות המשפט ובשכר טרחת עורך הדין של התובעים, וכן להשיב לתובע את שכר טרחת המומחה. פסק הדין ניתן לטובת התובע, והנתבע חויב בפיצויו בגין נזקיו.