ע"ר 53277-09-24

תקציר

**ניתוח משפטי מקיף של פסק דין בעניין שכ"ט כונס נכסים** **מבוא** פסק דין זה של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים עוסק בערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל בנוגע לפסיקת שכר טרחתו של כונס נכסים שמונה למכירת דירת מגורים במסגרת הליכי פירוק שיתוף בין בני זוג גרושים. הערעור מעלה שתי שאלות משפטיות מרכזיות: האחת, האם יש להחיל את תקנה 36(ב) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשנ"ה-2020, הקובעת תקרת שכר טרחה לכונס נכסים בשיעור של 4% משווי תקבולי המימוש, כאשר הפיקוח על הכינוס מתבצע על ידי ראש ההוצאה לפועל. השנייה, מהו הדין כאשר מדובר במכירה פנימית של חלקו של אחד הבעלים לשותפו - האם שכר הטרחה נגזר משווי הנכס בשלמותו או ממחציתו בלבד. **רקע עובדתי ותמצית המחלוקת** פסק הדין מפרט את השתלשלות העניינים המורכבת, הכוללת פסק בוררות, אישורו בבית המשפט, מינוי כונס נכסים, ניסיונות להחלפתו, התמודדות עם פגם רישומי בדירה, הליכי מכירה, התמחרות, מכירה פנימית למערערת (האישה), מחלוקות בנוגע לקיזוזים, ופסיקת שכר טרחה על ידי ראש ההוצאה לפועל. ראש ההוצאה לפועל קבע כי מכיוון שהליכי הכינוס בוצעו תחת פיקוחו, יש להחיל את הכללים החלים בלשכת ההוצאה לפועל, ולא את תקנה 36(ב) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה. הוא קבע כי הנוהג והפסיקה בנוגע לכונסי נכסים בפירוק שיתוף מקובל בטווח של 6%-10% משווי הנכס, והעמיד את שכר הטרחה על 6% משווי הנכס בשלמותו (127,200 ₪ בתוספת מע"מ), ולא על 8% כפי שביקש הכונס. המערערת טוענת כי יש להחיל את תקנה 36(ב) הקובעת תקרת 4%, כי הכונס השתהה בפעולותיו, כי הפגם הרישומי לא צוין כראוי, וכי יש לגזור את שכר הטרחה ממחצית שווי הנכס בלבד, שכן מדובר במכירה פנימית. כמו כן, טענה כי סמכות פסיקת שכר הטרחה נותרה בידי בית המשפט. המשיב 2 (הבעל) הצטרף לטענות המערערת לגבי שיעור שכר הטרחה והסמכות. כונס הנכסים חלק על טענות המערערת, טען כי מידע על הפגם הרישומי היה זמין, והדגיש את מורכבות הטיפול, כולל ההתמודדות עם מחלוקות כספיות בין הצדדים. **ניתוח משפטי והלכות רלוונטיות** 1. **הבחנה בין פיקוח בית המשפט לענייני משפחה לפיקוח לשכת ההוצאה לפועל לעניין שכר טרחת כונס נכסים:** * **הלכה מרכזית:** בית המשפט קבע באופן חד משמעי כי תקנה 36(ב) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה, המגבילה את שכר טרחת כונס נכסים בשיעור של 4% מתקבולי המימוש, חלה **רק** כאשר בית המשפט לענייני משפחה ממנה את הכונס והוא זה שמפקח על הליכי הכינוס. * **בענייננו:** נקבע כי מכיוון שבית המשפט לענייני משפחה הורה על העברת הפיקוח על הכינוס לראש ההוצאה לפועל, תקנה זו אינה חלה. לשכת ההוצאה לפועל היא זו המוסמכת לקבוע את שכר הטרחה, מכוח סעיף 59(א) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967. * **חידוש/הדגשה:** פסק הדין מבהיר היטב את ההבחנה "הדיונית-נורמטיבית" בין שתי הערכאות, וקובע כי "אין מלכות אחת נוגעת בחברתה". הלכה זו מקבלת חיזוק בפסקי דין עדכניים, כגון רמ"ש (מח'-חיפה) 7501-07-24, המוזכר בפסק הדין. 2. **קביעת שכר טרחת כונס נכסים בפירוק שיתוף תחת פיקוח ההוצאה לפועל:** * **ההסדר החקיקתי:** כאשר הפיקוח על הכינוס הוא תחת ראש ההוצאה לפועל, אין הסדר חקיקתי מגביל ספציפי. סעיף 59(א) לחוק ההוצאה לפועל מעניק לרשם ההוצאה לפועל את הסמכות לקבוע את שכרו של הכונס. * **הפסיקה והנוהג:** הפסיקה והנוהג המקובל קובעים כי שכר טרחת כונס נכסים בפירוק שיתוף נע בטווח שבין 6% ל-10% משווי הנכס הנמכר, בצירוף מע"מ. שיעור זה יכול להיות נמוך יותר בנסיבות מסוימות. * **בענייננו:** ראש ההוצאה לפועל קבע את השכר בשיעור של 6%, שהוא השיעור הנמוך בטווח המקובל, ובית המשפט לענייני משפחה אישר זאת, תוך התייחסות להיקף הפעולות, משך הזמן (כשנתיים), המורכבות (פגם רישומי, התמודדות עם פיצויים מוסכמים), והעובדה שלא נמצא דופי בהתנהלות הכונס. * **עקרון ההתערבות המצומצמת:** בית המשפט מדגיש כי ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בפסיקת שכר טרחת כונס נכסים, אלא במקרים חריגים, שכן הערכאה הדיונית (ראש ההוצאה לפועל במקרה זה) בקיאה בפרטי המקרה. 3. **שכר טרחת כונס נכסים במכירה פנימית (בין בעלים משותפים):** * **הלכה מרכזית:** גם כאשר מדובר במכירה פנימית של חלקו של אחד השותפים לשותפו האחר (כמו במקרה זה, כאשר האישה רכשה את חלקו של הבעל), שכר טרחת הכונס נגזר משווי הנכס בשלמותו, ולא ממחציתו בלבד. * **הנימוקים:** * הכונס מונה למכירת הנכס "לכל המרבה במחיר" ולפירוק השיתוף בשלמותו. * הפעולות שביצע הכונס (שמאות, פרסום, התמחרות) התייחסו לנכס כולו. * קבלת טענת המערערת הייתה מובילה לחוסר אחידות בפסיקת שכר הטרחה, שכן שיעורו היה תלוי בזהות הרוכש (צד ג' חיצוני לעומת אחד השותפים), על אף שהיקף עבודת הכונס זהה. * פסיקה זו עולה בקנה אחד עם עמדת מלומדים כדוגמת שוחט ושאוה, המבחינים בין חישוב שכר הטרחה לבין זהות הרוכש. * **בענייננו:** בית המשפט דוחה במפורש את טענת המערערת כי יש לגזור את שכר הטרחה ממחצית שווי הנכס בלבד, ומקבל את עמדת הכונס והפסיקה המנחה, לפיה השכר נגזר משווי הנכס בשלמותו. 4. **סמכות פסיקת שכר טרחת הכונס:** * **הלכה:** כאשר בית המשפט לענייני משפחה מורה על העברת הפיקוח על הליכי הכינוס לראש ההוצאה לפועל, הרי שסמכות פסיקת שכר הטרחה נתונה לראש ההוצאה לפועל. * **הנימוק:** ראש ההוצאה לפועל, כמפקח על ההליכים, הוא הגורם הבקיא ביותר בפעולות שבוצעו והוא בעל המידע והכלים לקבוע את השכר הראוי. * **בענייננו:** בית המשפט דוחה את טענת המערערת כי הסמכות לפסוק את שכר הטרחה נותרה בידי בית המשפט. 5. **התמודדות עם טענות עובדתיות כלפי התנהלות הכונס:** * **עקרון משפטי:** ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בממצאי עובדה ומהימנות של הערכאה הדיונית, אלא במקרים חריגים. * **בענייננו:** בית המשפט קובע כי טענות המערערת בנוגע להשתהות הכונס, אי-ציון הפגם הרישומי בפרסום, והצורך בשמאות ופרסום, נדחו על ידי ראש ההוצאה לפועל, שלא מצא דופי בהתנהלות הכונס. בית המשפט לא מצא הצדקה להתערבות בהחלטות אלו, שכן המקרה אינו נכלל בגדר המקרים החריגים. 6. **היבטים נוספים:** * **מורכבות ההליך:** בית המשפט מכיר במורכבות ההליך, שכללה פגם רישומי, התמודדות עם גופים שונים (רשם המקרקעין), הליכים משפטיים נוספים (תביעת פיצויים מוסכמים), ומשך זמן טיפול ארוך (כשנתיים). * **חלק מההוצאות:** שכר טרחת הכונס והוצאותיו נכללים בהוצאות ההליך, כפי שמורה סעיף 59(א) לחוק ההוצאה לפועל. **מסקנות והשלכות** פסק הדין מחזק את ההבחנה המשפטית והדיונית בין הליכי כינוס נכסים המפוקחים על ידי בית המשפט לענייני משפחה לבין אלו המפוקחים על ידי לשכת ההוצאה לפועל. הוא מאשש את הפרקטיקה המקובלת לפיה שכר טרחת כונס נכסים בפירוק שיתוף תחת פיקוח הוצאה לפועל נקבע על פי הנוהג והפסיקה בטווח 6%-10%, וכי מכירה פנימית אינה משפיעה על בסיס חישוב השכר (שווי הנכס בשלמותו). הפסיקה מדגישה את התפקיד המכריע של ראש ההוצאה לפועל בקביעת שכר טרחת הכונס כאשר הפיקוח מועבר אליו, ואת הזהירות הנדרשת מערכאת הערעור בהתערבות להחלטות בנושא זה. כמו כן, היא מבהירה כי טענות עובדתיות בנוגע להתנהלות הכונס יש להעלות במועד ובמקום המתאים (בפני הערכאה המפקחת), ולא בשלב פסיקת שכר הטרחה, ככלל. **חידושים ומשמעות הלכתית:** * **חידוד ההבחנה בין תקרת 4% (תקנות משפחה) לבין הנוהג בהוצל"פ:** פסק הדין מספק ניתוח מפורט ומבוסס המוכיח כי אין לחול את תקנה 36(ב) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה כאשר הפיקוח מועבר לראש ההוצאה לפועל, גם אם התיק המקורי נפתח בבית המשפט לענייני משפחה. * **אישור הלכת שכר טרחה מבוסס על שווי מלא במכירה פנימית:** הניתוח המעמיק וההפניה לפסיקה ולמלומדים מחזקים את הלכת שכר הטרחה הנגזר משווי הנכס כולו, גם במכירה פנימית. * **תמיכה בסמכות ראש ההוצאה לפועל לפסוק שכר טרחה:** פסק הדין מחזק את סמכות ראש ההוצאה לפועל לקבוע את שכר טרחת הכונס כאשר הוא מפקח על ההליך, תוך מתן דגש על הבקיאות שלו בפרטי התיק. בסופו של דבר, פסק הדין שולח מסר ברור לגבי סדרי הדין והדין המהותי החלים על קביעת שכר טרחת כונסי נכסים, תוך שמירה על אחידות עקרונית והתאמה לדין הרלוונטי לכל ערכאה.