ע"פ 3853/17

תקציר

השופט החליט לדחות את הבקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין. הנימוקים שניתנו להחלטה זו הם כדלקמן: ראשית, מקובל לצפות כי נאשם יחל לרצות את עונשו באופן מיידי, ויש להציג נסיבות חריגות למתן דחייה. חומרת העבירות שבוצעו, שכללו במקרה זה מעשים מיניים כגון אונס ומעשה סדום בבתו של המבקש מגיל ארבע, משמעה כי האינטרס הציבורי בביצוע עונש זה ללא דיחוי גובר על שיקולים אחרים. מצבו הנפשי של הקורבן, כפי שדווח, הוא גם גורם בהחלטה זו. בעוד שסיכויי ההצלחה של המבקש בערעורו אינם אפסיים לחלוטין, החלטתו פה אחד של הרכב של שלושה שופטים בערכאה הנמוכה יותר, שהאמינו לגרסת הקורבן לאירועים, משמעה כי המבקש עומד בפני מאבק קשה בשכנוע ערכאת הערעור להתערב. למרות שלמבקש אין עבר פלילי והוא שוחרר במהלך המשפט מבלי לנסות להימלט, משך המאסר וחששו הסביר של המשיב להימלט עתה, לאחר מתן גזר הדין, מכבידים עליו. לבסוף מציינת השופטת כי מצבו הרפואי של המבקש ינוהל על ידי שירות בתי הסוהר הקשוב. בהתחשב בכל הגורמים הללו, השופט קבע כי אין עילה לעכב את גזר הדין והבקשה נדחית.