תא"מ 52654-12-19

תקציר

התובעת הגישה תביעה נגד הנתבעת בגין שליחת דברי פרסומת בהודעות אלקטרוניות בניגוד לחוק לאחר שהתובעת שלחה הודעת סירוב. הנתבע הכחיש שקיבל את הודעת הסירוב. בית המשפט מצא כי התובע אכן שלח את הודעת הסירוב וכי הנתבע קיבל אותה. לפיכך, המשך משלוח דברי הפרסומת לתובע על ידי הנתבעת מהווה הפרה של החוק. עם זאת, בית המשפט מצא כי התובע הסכים קודם לכן לקבל את ההודעות. בסוגיית גובה הפיצוי מצא בית המשפט כי הימנעותו של התובע מללחוץ על קישור ההסרה, צבירת ההודעות במשך חודשיים וחצי בטרם פנה שוב לנתבע, והתנהלותו על פי הייעוץ המשפטי, כל אלה מעלים שאלות בדבר תום לבו. אמנם מדובר בשיקולים להקטנת הפיצוי, אך אין בהם כדי להצדיק את שלילתו המוחלטת. בית המשפט בחן גם את חובתו של הנאשם ומצא כי במקרה זה אי הרחקתו לא נבעה מזלזול שיטתי בחוק. בהתחשב במכלול הנסיבות, לרבות זכותם וחובתם של שני הצדדים, החליט בית המשפט כי הנתבע ישלם לתובע 8,000 ₪, בנוסף להוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 2,500 ₪.