ע"א 392/89

תקציר

פסק דינו של בית המשפט העליון סובב סביב סכסוך משפטי מורכב הכולל שני ערעורים על פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. היא עסקה בעיקר בסוגיות פרוצדורליות הנוגעות לאי הגשת כתב הגנה של המשיבה (הסוכנות) מפני תביעה שכנגד של המערערים (אינצ'י) בתוך פרק הזמן הנדרש. התמהמהותה המתמשכת של הסוכנות ואי מענה, חרף מתן הארכה, הביאו את המערערים לבקש פסק דין בשל היעדר הגנה. בית המשפט המחוזי החליט לאפשר לסוכנות הזדמנות להגיש הגנה מאוחרת, שנדחתה בסופו של דבר בשל היעדר סיבות מוצדקות לעיכוב. בית המשפט העליון מתח ביקורת על התנהלות הערכאה הנמוכה יותר, והדגיש כי מרגע שמוגשת בקשה למתן פסק דין מחוסר הגנה, סיכוייו של הנאשם להגיש הגנה מאוחרת נשללים למעשה אלא אם הוצגו טעמים מיוחדים. זאת ועוד, בית המשפט העליון מצא את סכום הפיצוי שנפסק על ידי הערכאה הנמוכה יותר לא ברור והורה לבית המשפט קמא לספק הסבר מנומק לחישוביו. ערעורה של אינצ'י על פיצוי מלא וערעורה של הסוכנות על חובת התשלום נדונו שניהם. בסופו של דבר החליט בית המשפט העליון להעביר את התיק לבית המשפט המחוזי להמשך הליכים, תוך מתן הנחיות מפורשות לבירור חישוב הנזקים. עוד נקבע כי על המשיבים בערעור לשאת בהוצאות המערערת.