בג"צ 7078/05

תקציר

פסק הדין דוחה את העתירה, המבקשת תשלומי ריבית והצמדה על סכום כסף שנפסק לעותרת על ידי בית הדין הרבני בהליך גירושין. בפסק הדין נקבע כי יש לדחות את הבקשה משום שפסק הדין הראשוני של בית הדין הרבני היה הסדר כולל שלא ניתן לשנותו בנפרד. ההסדר התבסס על חוק יחסי ממון ונועד לאזן באופן הוגן את המשאבים של שני בני הזוג בעת גירושיהם. משכך, הבקשה לתשלומי ריבית והצמדה, שהייתה חלה רק אילו היה מדובר במקרה של השבה, אינה תקפה, שכן נקבע כי הכספים הנדונים הם בבעלות משותפת ומחולקים במסגרת הסדר איזון המשאבים. יתר על כן, אופיו הכולל של ההסדר, שכלל ויתורים הדדיים, מרמז כי שני הצדדים הסכימו על סכום סמלי ללא כל שיקולי ריבית או הצמדה. פסק הדין דן גם בסמכותם של בתי הדין הרבניים לפסוק פסיקות שונות בהתאם לדין תורה, בפרט בכל הנוגע לתשלומי ריבית והצמדה. תוך הכרה בעוול הפוטנציאלי של חישובים נומינליים, פסק הדין מציין כי התורה אוסרת רק "ריבית חותכת" - כלומר, ריבית שנקבעה מראש על הלוואה. לחובות הנובעים ממצבים אחרים, כגון נזיקין או הלנת כספים, יש מקום לתשלומי ריבית בגבולות דין תורה. עם זאת, מפסק הדין עולה כי יש להשאיר את הדיונים ההלכתיים המורכבים הללו למומחיותם של בתי הדין הרבניים, המחויבים לנהל צדק הן על פי דין תורה והן על פי הדין הישראלי.