תפ"ח 1215/04

תקציר

הנאשם הורשע בניסיון לרצוח את נתן בן שהם (המתלונן) ונגזרו עליו שמונה שנות מאסר, שנתיים על תנאי ושלוש שנות מאסר על תנאי לאחר שחרורו. גזר הדין כלל גם קנס בסך 100,000 ₪ שישולם למתלונן בחמישה תשלומים של 20,000 ₪ כל אחד, החל מיום 1.12.06. אם אחד התשלומים לא ישולם בזמן, הם יצברו ריבית עד שישולמו במלואם. דעת הרוב, ששניים מתוך שלושה שופטים הסכימו איתה, הכירה בחומרת העבירה והדגישה את התכנון הקפדני, היעדר החרטה וההשפעה השלילית על הנורמות החברתיות שהמעשה מייצג. עם זאת, בית המשפט שקל גם את חייו של הנאשם שומרי חוק בעבר, את תרומתו לחברה ולצבא ואת בעיותיו הנפשיות, ומצא כי עונש של שמונה שנות מאסר הוא מאוזן וראוי. השופט החולק סבר כי יש מקום לעונש חמור יותר של 12 שנות מאסר, תוך שימת דגש על האלימות הקיצונית והתכנון המוקדם של הפשע. עוד טען שופט זה כי גזר הדין שנגזר על אביה של המתלוננת, שתקף את הנאשם עשור קודם לכן, אינו צריך להוות גורם משמעותי בקביעת העונש הנוכחי, שכן בעניינו של האב היו נסיבות שונות. האב קיבל עונש קל יותר של 3.5 שנות מאסר, אך הודה באשמה ומעשיו לא היו מתוכננים מראש או חמורים כמו אלה של הנאשם. גם הרשעתו הקודמת של הנאשם במעשה מגונה היוותה גורם בדעה החולקת, והצדיקה עונש כבד יותר מזה שהציע הרוב. עם זאת, דעת הרוב סברה כי די בעונש של שמונה שנות מאסר, וזכותו של הנאשם לערער על גזר הדין נשמרת.