ע"א 619/85

תקציר

רשות נמלי ישראל פרסמה מכרז למכירת מוצרים נטושים, לרבות בלוני בד. חברה שהשתתפה במכרז, זכתה במכרז לסעיף 15 במכרז, שתיאר שתי קבוצות בדים במשקל מוצהר כולל של 5,169 ק"ג ובסך הכל 278 צילינדרים. טופס המכרז כלל אפשרות בדיקה מוקדמת והערה כי הטובין נמכרו כמות שהם, ללא אחריות הרשות לגבי טיב או תיאור הטובין. החברה בדקה את הסחורה אך לא ביצעה את הבדיקה ביסודיות והניחה שלכל קבוצה יש 139 מיכלים, מה שהוביל אותה להגיש הצעות בהתאם. לאחר שהתברר כי מספר הצילינדרים האמיתי הוא 138 בלבד, מחצית ממה שהניחו ושילמו עבורו, דרשה החברה מהרשות להחזיר מחצית מהכסף בתוספת פיצויים. בית המשפט המחוזי דחה את תביעתם, והוביל את החברה לערער. בית המשפט העליון קבע כי בעוד שנוסח המכרז יכול לתמוך בטענת החברה, האפשרות הקלה לבדוק את מספר הצילינדרים ואת התנהלות המערערת במהלך הבדיקה, מלמדת כי הם מסכימים לכמות במחסן. בהיעדר ראיות להפסד כספי, נדחה הערעור, והחברה חויבה לשלם את הוצאות הרשות.