ע"א 4484/08

תקציר

בערעורים 4484/08 ו-5205/08, הערעורים נובעים מתאונת עבודה שאירעה ביום 8.2.02, בה נפגע אשר סוויסה (סוויסה) בעת פריקת לוחות שיש, שהוכרו כתאונת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי. התאונה הותירה את סוויסה עם נכות לצמיתות, מה שהוביל את המל"ל להעניק לו שיעור נכות משוקלל של 54.07%. סוויסה הגיש תביעה בגין נזקי גוף נגד קרנית קרן (קרנית), גוף המפצה נפגעי תאונות דרכים, שכן בתאונה היה מעורב גם רכב. בית המשפט המחוזי בתל אביב פסק לטובתו של סויסה ופסק לו פיצוי של למעלה מ-2 מיליון שקל. גם סויסה וגם קרנית ערערו על פסק הדין. בית המשפט העליון, בהרכב השופטת א' חיות, השופטת א' גרוניס והשופטת מ' נאור, דן בערעורים. הם אישרו את מרבית החלטותיו וטיעוניו של בית המשפט המחוזי, והדגישו כי אל לערכאות הערעור להתעמק בפרטיו של כל ראש נזק, אלא להעריך את הסכום הכולל שנפסק. בית המשפט לא מצא עילה להתערב ברוב ראשי הנזק, לרבות הפסדי השתכרות, הפסדי פנסיה, הוצאות רפואיות ואי פסיקת פיצויים בגין התאמות מגורים. עם זאת, בית המשפט העליון התערב בשני ראשי נזק: סיוע לזולת והוצאות ניידות. החלטתו של בית משפט קמא לקזז את הפיצוי בגין סיוע בקצבה ששולמה על ידי המל"ל נקבעה כשגויה, שכן היא נעדרה הערכה ראויה של חומר הראיות. בית המשפט קבע כי יש לפסוק לסויסה 120 אלף שקל עבור סיוע בעבר ובעתיד. בנוסף, הופחת הפיצוי בגין הוצאות ניידות מ-360 אלף שקל ל-180 אלף שקל, בהתחשב בכך שבסיס שכרו של סויסה כלל הטבה ברכב פרטי וכי הוא עבד כנהג מונית. סך הפיצויים המגיעים לסויסה, בהתחשב בניכויים ובזכאות של 25% הקבועה בחוק הביטוח הלאומי, חושב כ-535,313 ₪. לפיכך, הציע בית המשפט העליון לדחות את ערעורו של סויסה ולקבל חלקית את ערעורה של קרנית, תוך קביעת הפיצוי המגיע מקרנית בסכום האמור. פסק הדין פירט גם את תשלום ההוצאות ושכר טרחת עורך הדין. השופטת א' חיות נתנה את פסק הדין, עליו הסכימו השופטת א' גרוניס והשופטת מ' נאור. פסק דין זה ניתן ביום 5.7.2009.