ע"ע 300267/98

תקציר

במקרה שבין מר טוויטו, רתך, לבין מ.ס.ב., חברת קירור ומיזוג אוויר, נדרש בית הדין הארצי לעבודה להכריע האם מתקיימים יחסי עובד מעביד או שמר טויטו הוא קבלן עצמאי כפי שהוסכם בתחילה. במשך שש שנים עבד טויטו עם עובדי החברה, אך קיבל שכר כקבלן וקיבל את שכרו כעצמאי, שהיה גבוה ב-40% משכרו של שכיר. בית הדין האזורי קבע כי לא התקיימו יחסי עובד-מעביד, והדגיש כי מר טויטו בחר להיות קבלן עצמאי. עם זאת, בית הדין הארצי לעבודה הדגיש את מבחני המעורבות והשילוב לקביעת מעמד העובד. היא הגיעה למסקנה שמר טויטו השתלב בפעילות החברה, קיבל משימות עבודה כעובדים אחרים, ובעיקר בוצע תחת הנחיות החברה. למרות ההסכם שתייג אותו כעצמאי, בית הדין קבע שהוא עומד בקריטריונים של שכיר. הדבר מזכה את מר טויטו בזכויות עובדים, לרבות פיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת ופדיון חופשות, המחושבות על בסיס שכר שהיה משתכר כשכיר, בניכוי תוספת של 40% שקיבל. בית הדין פסק נגד השבת רכוש מאחר שהתשלום המקורי הגבוה יותר כקבלן עצמאי לא עלה על זכויות ההעסקה שלו על פי דיני העבודה. חריגים למניעת התעשרות בלתי הוגנת על ידי עובדים צוינו, אך לא נמצאו רלוונטיים כאן, שכן לא היו ראיות משמעותיות שמר טויטו התעקש להיות עצמאי כנגד ההנפקות הראשוניות של החברה. בעקבות זאת, התיק הוחזר לבית המשפט המחוזי כדי להעריך מחדש את הפיצויים תוך הקצאת עלויות בהתאם.