פ"ה 30074-08-18

תקציר

פסק הדין דן בבקשה של שני עובדים שפוטרו מתפקידם כמצילים ימיים לחזור לעבודה. על בית המשפט לבחון האם קיימת זכות לכאורה למבקשים לחזור לתפקידם, ואם מאזן הנוחות נוטה לטובתם. הפונים היו פעילים מרכזיים במאבק להכרה בהעסקת המצילים על ידי המועצה המקומית ובזכאותם לשכר ותנאי עבודה מסוימים. בפסק דין קודם נקבע כי המבקשים הם עובדי המועצה ולא של קבלן חיצוני, אך אין להם מעמד של עובדים קבועים. פיטורי המבקשים נמצאו פגומים פרוצדורליים, שכן רק למועצה יש סמכות לפטרם. זאת ועוד, התנהלות המבקשים, אף שלא הייתה ראויה, נבעה מהרקע הסוער של סכסוך העבודה, והעונש החמור של פיטורים היה מיותר. בהתחשב במאזן הנוחות, מצא בית המשפט כי הצורך של המבקשים לחזור לעבודה והנזק המזערי שנגרם למשיבים גוברים על עמדתם של האחרונים. בית המשפט דחה גם את טענת המשיבים כי יש לדחות את הבקשה מחמת שיהוי, וקבע כי שיהוי של חמישה ימים אינו ניכר דיו כדי להשפיע על ההחלטה. בדרך כלל, סעד זמני אינו ניתן ללא הגשת תביעה עיקרית, אך במקרה זה החליט בית המשפט כי ראוי בשל הנסיבות החריגות, כל עוד התביעה העיקרית מוגשת בתוך פרק הזמן הנתון. לפיכך, הבקשה לצו מניעה/צו מניעה זמני מתקבלת, והמבקשים יוחזרו לתפקידם. על המבקשים להגיש את תביעתם העיקרית עד למועד הנקוב, ולאחר מכן ייתן בית המשפט הוראות נוספות. ההחלטה התקבלה בהיעדר שני הצדדים, ולא נפסקו הוצאות.