ס"ק 20698-11-14

תקציר

פסק הדין סובב סביב סכסוך עבודה שבו מעורבים שלושה צדדים: "כוח לעובדים", ארגון המייצג עובדים; הסתדרות כללית והסתדרות לאומי, שתיהן ארגוני עובדים המתחרים על ייצוג. לבית הדין הארצי סמכות שיפוט בלעדית בתיקים הנוגעים לארגוני עובדים יריבים. סוגיית הליבה היא קביעת ארגון העובדים היציג בקרב עובדי כוח לעובדים, ובפרט אלה המוצבים באוניברסיטה. כיום מוכרת ההסתדרות הלאומית כארגון המייצג, החלטה שהתקבלה לפני כשנתיים. ייפוי כוח לעובדים טענה כי מצג זה אינו אותנטי וכי הם המייצגים האמיתיים, אך בית הדין דחה טענה זו. עוד צוין בפסק הדין כי "כוח לעובדים" לא פעלה על פי הכללים שנקבעו במקרים של תחרות בין-ארגונית, אותה הצדיקו כמיותרת במה שראו כמצב התארגנות ראשוני. בית הדין חלק על נימוק זה והדגיש כי היריבות בין הכוח לעובדים לבין ההסתדרות הלאומית צריכה להיות מוכרעת על ידי בית הדין הארצי, שלו הסמכות הבלעדית לדון במקרים כאלה. כתוצאה מכך, דחה בית המשפט את הסעד ההצהרתי שביקשה פאוור לעובדים. בנוסף, היא העניקה צו מניעה המונע מהעובדים לנקוט בפעולות ארגוניות, כגון שביתות, עד להכרעה בסוגיית הייצוג בבית הדין המוסמך. צו המניעה הזמני שהוצא מוקדם יותר יישאר בתוקף עד לקבלת החלטה רשמית. עוד הובהר בפסק הדין כי העובדים באוניברסיטה אינם מהווים יחידת מיקוח נפרדת. בית המשפט החליט שלא לפסוק הוצאות לאף אחד מהצדדים, דבר אופייני בסכסוכים קיבוציים.