ע"פ 7171/06

תקציר

מדובר בארבעת הערעורים המאוחדים על העונש ההולם בעבירת ההסתננות לפי החוק למניעת הסתננות. המדינה ערערה על גזרי הדין שניתנו לשלושה משיבים במקרים נפרדים, ואילו המשיב 3 ערער אף הוא על חומרת עונשו. המשיבים הורשעו בהסתננות ובעבירות נלוות נוספות. המדינה טענה לעונשי מאסר ארוכים יותר, נוכח תדירות ניסיונות החדירה והשפעותיהם המזיקות על ביטחון המדינה, הכלכלה ואינטרסים חשובים אחרים של המדינה. ההגנה, לעומת זאת, טענה להקלה והדגישה כי העבירה בוצעה ללא כוונה לפגוע בביטחון המדינה וכי העונשים צריכים להתאים לעונשים על שוהים בלתי חוקיים מהרשות הפלסטינית. בית המשפט הכיר בצורך בבחינה פרטנית בגזר הדין ובאיזון העדין בין מגמות ענישה כלליות לבין נסיבות ספציפיות למקרה. כמו כן הודגשה חומרת עבירת ההסתננות, במיוחד בהתחשב בהשלכות הביטחוניות של מעברי גבול בלתי מורשים. השופטים בחנו את נסיבותיו של כל משיב. לגבי המשיב מס' 1, שהתחזה לאדם אחר והפריע לשוטר, יחד עם עבירת ההסתננות, הציע השופט הנדל להחמיר את העונש לארבעה עשר חודשים, בהתחשב במעשיו המתוכננים ובעבירות נוספות. בעניינו של המשיב מס' 2, בעל עבר פלילי קודם בגין כניסה בלתי חוקית, סבר השופט הנדל כי יש צורך בעונש ארוך יותר, הגדל לעשרים חודשים, כדי להרתיע ולשקף את גישת הענישה המדורגת. המשיב 3 היה מעורב בתכנון החדירה לאנשי גדודי חללי אל-אקצא, דבר שהוסיף ממד של חומרה למעשיו. עונשו הוחמר ל-12 חודשים, שכן עונש המאסר של שמונה חודשים לא נחשב להרתעה מספקת. השופטים הדגישו כי עונשים אלה לא מיצו את חומרת הדין ונועדו לתרום להרתעת תופעת ההסתננות. הם סיימו בכך שקיבלו את ערעורי המדינה ותיקנו את גזרי הדין בהתאם. ההחלטות התקבלו פה אחד על ידי השופטים הנדל, יפה-כץ ואלון.