ת"צ 43937-06-15

תקציר

השופטת קבעה כי המבקשים אינם זכאים לכל גמול או פיצוי בגין תביעתם הייצוגית נגד צו הארנונה של העירייה. הסיבה העיקרית לכך היא שהתיק אינו עומד בכוונה ובהנחיות של תביעה ייצוגית. התביעה, שהוגשה על ידי קבוצה קטנה של דיירים מאותו בניין, לא הייתה הדרך היעילה או הצודקת ביותר לפתור את הסכסוך, מה גם שחלק מהתובעים כבר ניהלו הליכים פרטניים באותו נושא. התביעה, כפי שהוגשה, לא התיישרה עם התשתית המשפטית והעובדתית הנכונה, והמבקשים לא יצרו כל קשר מוקדם עם הנתבע לבירור טענותיהם, דבר המנוגד לחובה למצות את כל ההליכים המנהליים בטרם יפנו לבית המשפט. יתר על כן, התביעה לא הייתה מביאה תועלת כלשהי לחברי הקבוצה אך אף עלולה הייתה לפגוע באינטרסים ובאוטונומיה שלהם. למבקשים לא נגרמו טרחה, סיכון או הוצאות רבות, וסיכויי הצלחת התביעה לא היו גבוהים. עוד מדגישה השופטת כי אין לעודד תביעות ייצוגיות כהליך חלופי או מקביל להליכים קיימים אחרים, במיוחד כאשר מדובר בקבוצה קטנה ולא מפוזרת של תובעים, שלכל אחד מהם נגרם נזק לא זניח. לבסוף, מציינת השופטת כי הנתבעת הודיעה על הפסקת פרקטיקת גביית המס השנויה במחלוקת בעקבות הגשת הבקשה, אך אין בכך כדי להצדיק פסיקת שכר או שכר טרחה במקרה זה.