ת"א 8040-04-15

תקציר

תביעות המועצה בתיק 8040-04-15 ביקשו סעד למתן חשבונות וסעד כספי מעורכי הדין בגין עבודתם בטיפול בתיקי גביית חובות. עם זאת, בית המשפט מצא כי התביעה לחשבונאות התיישנה, למעט 45 מקרים. בית המשפט קבע כי למועצה הייתה גישה מספקת למידע בנוגע למקרים אלה וכי תביעתה להתחשבנות היא ניסיון להכביד על עורכי הדין ולא בקשה אמיתית. לפיכך, נדחתה הסעד בגין מתן חשבונות וסעד כספי. התביעה שכנגד שהגישו עורכי הדין באותו תיק ביקשה לחייב את המועצה ושניים מעובדיה ב-500 אלף שקל בגין עבודתם. בית הדין דחה טענה זו על הסף, קיבל את טענת חסינות הנתבעים ולא מצא כל ראיה להתנהלות זדונית או רשלנית מצד העובדים. יתר על כן, פסק הדין בתיק ערעור קודם קבע כי שני הצדדים אשמים בכך שלא היה הסכם כתוב, דבר שערער את תביעת עורכי הדין לשכר טרחה שלא שולם. תיק 38262-09-16, שהוגש אף הוא על ידי המועצה, ביקש סעד כספי בסך 600,000 ₪ מעורכי הדין, בטענה שלא השיבו שכר טרחה והוצאות. בית המשפט דחה תביעה זו בעיקר בשל התיישנות, שכן היא הוגשה שנים רבות לאחר שקמה עילת התביעה. בנוסף, המועצה לא סיפקה ראיות מספיקות לתמיכה בתביעתה לסעד כספי, תוך הסתמכות על טיעונים מעורפלים ללא חישובים ספציפיים. בעקבות זאת קבע בית המשפט כי יש לדחות הן את טענות המועצה והן את תביעתם שכנגד של עורכי הדין. כל צד חויב לשאת בהוצאותיו, והוכרה האפשרות לערעור כדין.