בע"מ 67/21

תקציר

השופט החליט לדחות את הבקשה לפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018, שכן העניין אינו מעורר שאלות משפטיות מעבר לאינטרסים האישיים של בעלי הדין המעורבים. השופטת לא מצאה עילה למתן רשות ערעור, שכן פסקי הדין במשפט התבססו על עובדות המקרה הספציפיות, שכבר נבחנו לעומק על ידי בית המשפט לענייני משפחה. השופט הדגיש את חשיבות כיבוד החלטות בתי המשפט קמא, בפרט במקרים של חטיפת קטינים, וציין כי המבקש לא הביא ראיות מספיקות לתמיכה בטענותיו. בנוסף, הדגישה השופטת את מחויבויותיה הבינלאומיות של מדינת ישראל בתגובה לחטיפות ילדים חוצות גבולות ואת הצורך בפתרון מהיר שיבטיח את החזרתם הבטוחה של הילדים לארץ מגוריהם. ניסיונו של המבקש לשכנע את בית המשפט אחרת, בטענה כי מערכת הרווחה במדינת היעד תתעלם מהתנהגויות מסוכנות, נחשב מופרך וניסיון לעקוף את ההליך המשפטי. בשל חוסר הצדק, הבקשה נדחתה ללא כל צו להוצאות, והשופט ביקש שהנושא יטופל על ידי הרשויות המתאימות במדינה שבה יוחזרו הילדים.