ע"פ 3314/04

תקציר

נגד עשרה נאשמים הוגשו בסוף שנת 2002 כתבי אישום בגין עבירות מין שבוצעו בנערה בשנת 1999, בהם בן זוגה של הנערה, ש.ב., שלחץ עליה לקיים יחסי מין עם חבריו. שניים מהנאשמים, המערער מס' 1 והמערער מס' 2, ערערו על הרשעתם ועל גזר דינם. המערער מס' 1, שהודה במעשה מגונה בנסיבות האינוס, טען כי ההרשעה תפגע בשירותו הצבאי, ואילו המערער מס' 2, שהורשע בשני סעיפים של מעשה מגונה, טען להפליה בגזר הדין בהשוואה לנאשמים אחרים. בית המשפט דחה את טענותיהם, תוך שהוא מדגיש את הצורך בהרשעה בתיקי עבירות מין ואת נסיבותיו הפרטניות של כל מערער. המערער מס' 1 לא מילא אחר צו עבודות השירות, והמערער מס' 2 גילה חוסר תובנה לגבי התנהגותו. עוד מצא בית המשפט כי העונש הקל שנגזר על ש.ב. אינו מצדיק הקלה בעונשם של מערערים אחרים. שני הערעורים נדחו, וההרשעות וגזרי הדין של המערערים אושרו. פסק דין זה ניתן ביום 23.6.2005.