רע"א 38815-12-19

תקציר

פסק הדין מקבל את הערעור על מחיקת כתב ההגנה של המערער. השופט מדגיש כי הסמכות למחוק כתב הגנה היא אמצעי דרסטי, השמור למקרים קיצוניים של התנהגות זדונית או בזויה כלפי בית המשפט. מאחר שהתנהלותו של המערער, אף שאינה ראויה, לא עלתה כדי זדון, היה מקום להטיל סנקציה קיצונית פחות. השופט מפנה למספר פסקי דין קודמים בהם נמנעו בתי המשפט ממחיקת כתבי הגנה, גם במקרים של אי ציות לצווי בית המשפט, כל עוד בעל הדין פעל בתום לב או מתוך רשלנות. במקרה הנוכחי, עמידתה החלקית של המערערת בצו הגילוי ובקשותיה להארכת מעצר מלמדת כי לא פעלה בזדון. לפיכך, מחיקת כתב ההגנה שלה מוגזמת. תחת זאת, השופט קובע כי הסנקציה המתאימה היא להורות למערער לשלם את הוצאות המשיב, בנוסף להוצאות שכבר פסק בית משפט קמא, בסך 10,000 ₪. ההחלטה לבטל את מחיקת כתב ההגנה ולהטיל הוצאות נעשית למען הצדק.