ע"פ 3702/14

תקציר

גזר הדין המדובר מתייחס למקרה של קטינים שהורשעו בייצור נשק, חבלה בכוונה, הצתה וניסיון הצתה. פשעים אלה, שנעשו ממניעים אידיאולוגיים, כללו השלכת בקבוקי תבערה לעבר כלי רכב נוסעים ובסיס צבאי בשלושה מועדים שונים. חומרתן של עבירות אלה, שהיו עלולות לגרום לנפגעים משמעותיים ולנזק לרכוש, טומנת בחובה עונשים פוטנציאליים של עד עשרים שנות מאסר. הנאשמים, שהיו כבני 16 בעת ביצוע העבירות, הודו בעבירות והביעו חרטה. עם זאת, בשל גילם הצעיר והיעדר תכנית שיקום המתאימה לנסיבותיהם, עולה מתסקירי שירות המבחן כי נבצר מהמערערים להשתתף בהליך טיפולי. בעוד בית משפט קמא הכיר בגורמים אלה בגזר דינו, בית המשפט לערעורים הדגיש את הצורך בענישה מחמירה במקרים כאלה כדי להבטיח את שלום הציבור ולהעביר מסר ברור של הרתעה. בהתחשב בכך שהעונש שהטיל בית משפט קמא לא נחשב לחריגה קיצונית ממדיניות הענישה, קבעה ערכאת הערעור כי אין הצדקה להתערב בהכרעת הדין. הערעור נדחה, וגזר הדין המקורי נותר בעינו.