רע"א 1-07-16

תקציר

לאחר בחינה מדוקדקת של בקשת רשות הערעור, החליט בית המשפט לדחות אותה. פסק דינו והחלטתו החלקיים של בית משפט קמא נמצאו בהתאם לראיות ולעדויות שהוצגו, לרבות אלה הנוגעות לממצאים עובדתיים ולמהימנות עדים, ועל כן אין מקום להתערב או לערער. ההגדרה של תאונת דרכים ושימוש ברכב מנועי נבחנו ויושמו נכון במקרה זה. בנוסף, הקביעה כי התובע נפגע במהלך פעולת העמסה, שאינה נכללת בהגדרת שימוש ברכב מנועי, נתמכה בראיות והגיעה למסקנה נכונה. בית המשפט שקל גם את השאלה האם האירוע נופל בגדר החזקה המרבית ולא מצא סיבה לחלוק על מסקנתו של בית משפט קמא. קביעתו של בית משפט קמא כי רשלנותו של המבקש גרמה לתאונה נתמכה בראיות ובעדויות שלא הופרכו המצביעות על היעדר פיקוח ושיטות עבודה לא בטיחותיות. זאת ועוד, הסכים בית המשפט עם החלטתו של בית משפט קמא שלא לייחס למשיבים אחריות או אשם תורם, מה גם שהתובע פעל בהתאם להנחיותיו ולשיטת עבודתו של המבקש. ככלל, החלטתו של בית משפט קמא התבססה על ראיות מוצקות ועקבה אחר החוק והתקדימים, ולא הותירה מקום לערעור. המבקש אחראי לתשלום הוצאות כל אחד מהמשיבים, בסך 7,500 ₪, עד ליום 30.1.2017.