ע"א 3101/09

תקציר

הערעור נסוב על השאלה האם קיים קשר סיבתי בין שירותו של המערער במשטרה לבין מחלת הסוכרת ממנה הוא סובל. הוועדה המופקדת על בחינת טענות אלה הגיעה למסקנה כי אין קשר כזה, מה שהוביל את המערער לעתור לבית המשפט המחוזי. לבית המשפט המחוזי היו יכולות מוגבלות בעיון בהחלטת הוועדה, והוא יכול היה לדון רק בנקודות משפטיות. השופט מצדד במערער וקובע כי החלטת הוועדה בדבר היעדר הוכחה מספקת להיותו חריג של האירוע הנדון אינה מעוגנת בדין או בראיות. יתר על כן, השופט מסתפק בכמות הראיות שהציג המערער. אשר לקשר הסיבתי-משפטי, השופט מצדד בעמדת המערער כי קיים קשר בין שירותו לבין מחלת הסוכרת, בהתבסס על חוות דעת מומחי הצדדים וממצאי ועדת רז. השופט דן גם בניתוח הפורנזי הנדרש ומגיע למסקנה כי יש לקבל את הערעור. סגן הנשיא השופט צבי סגל והשופט יורם נועם חולקים על כך, מאמצים את החלטת הוועדה ומדגישים את היעדרו של בית ספר מוכר לרפואה התומך בטענות המערער ואת הימנעותו של המערער מלהוכיח די הצורך קיומו של מתח נפשי חריג במהלך שירותו במשטרה. עוד הם מזכירים כי המלצות בית המשפט העליון בעניין ועדה רפואית בדרג גבוה לא יושמו ויש לפעול בהן בהקדם. בסופו של דבר, הערעור נדחה מבלי שאף צד חויב בהוצאות משפט, ברוב של 2 נגד 1.