ע"ח 66168-11-24

תקציר

בית המשפט דחה את הערעור על הארכת תפיסת רכושו של המערער. התפיסה הייתה מוצדקת לפי סעיף 32(א) לפקודת סדר הדין הפלילי, המאפשר למשטרה לתפוס חפצים הקשורים לעבירות פליליות. הרכוש, ששוויו כ-10 מיליון ₪, נתפס במסגרת חקירת הלבנת הון, במסגרתה נחשד המערער בהלבנת הון בהיקף של כ-17 מיליון ₪. בית המשפט הכיר במשך הזמן החריג של התפיסה, שעלה על שש שנים, אך בסופו של דבר ייחס את השיהוי להתנהלותו של המערער עצמו. המערער עזב את ישראל תוך כדי חקירה והתחמק מחקירה, דבר שהפריע להתקדמות התיק. בית המשפט מצא חשד סביר למעורבותו של המערער בעבירות על סמך החלטות קודמות וקיומו של כתב אישום נגד שותפו, אשר הזכיר את המערער כמבצע משותף. גם טענות המערער בדבר שינויים בחומר הראיות נדחו, שכן בית המשפט מצא כי הראיות הנוספות לא שינו באופן משמעותי את התשתית הראייתית המקורית. זאת ועוד, ציין בית המשפט כי מטרת התפיסה הממושכת הייתה להבטיח את חילוט עתידי של הרכוש עם הרשעתו וכי התנהלותו של המערער אחראית לשיהוי, ולכן אין זה סביר מבחינתו להפיק ממנו תועלת. לפיכך ההחלטה להאריך את התפיסה התקבלה, והערעור נדחה.