LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ת"א 36309-05-25

החלטה מחוזי תל אביב -יפו

📋
מספר הליך36309-05-25
📂
סוג הליךת"א
📅
תאריך14 בינואר 2026
🏛️
בית משפטמחוזי
📍
מחוזתל אביב -יפו
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםהתובעים נ. הנתבעות
👨‍⚖️
שופטיםתמר סנונית פורר

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, תוך התמקדות בעקרונות המשפטיים והחידושים כפי שעולים מנתוני הפסק בלבד: **רקע והצגת המחלוקת:** ההחלטה ניתנה על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, כבוד השופטת תמר סנונית פורר, בבקשה לסילוק על הסף שהגישו הנתבעות (חברות יזמיות בתחום ההתחדשות העירונית) נגד התובעים (בעלי דירת מגורים בפרויקט פינוי-בינוי). הנתבעות טענו כי התביעה הוגשה ללא תשלום אגרה מספקת, וביקשו לחילופין לחייב את התובעים לשום את הסעדים הנתבעים ולשלם אגרה מתאימה. כמו כן, עתרו לחייב את התובעים בהוצאות לדוגמה בגין התנהלותם הדיונית והפרת הסדר דיוני. הרקע לתביעה הוא מחלוקת בנוגע לשטח דירת התמורה שהובטחה לתובעים במסגרת פרויקט פינוי-בינוי. לטענת התובעים, הנתבעות התחייבו בכתב להעמיד לרשותם דירה בשטח של 110.21 מ"ר, אך חזרו בהן והציעו דירה בשטח קטן יותר (83.82 מ"ר). התובעים טענו כי חזרה זו מהווה הפרת הסכם ובחוסר תום לב, ולפיכך הם זכאים לאכיפת ההסכם וכן לפיצויים בגין נזקים. בהקשר זה, הודיעו כי נזקים כספיים נוספים ייבעו בהליך נפרד. **עקרונות משפטיים מרכזיים:** 1. **תשלום אגרה וסיווג התביעה:** * **כלל יסוד:** תקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 קובעות כי שיעור האגרה נקבע בהתאם לסעד המבוקש. קיימת הבחנה מהותית בין תביעה לסכום קצוב (תקנה 6) לבין הליכים בהם שווים אינו ניתן לביטוי בכסף (כמו צו הצהרתי, צו לא תעשה, צו עשה, או צו אכיפה, למעט סעד כספי הנובע מצו כאמור) (תקנה 3(1)). * **הבחנה דיונית-מהותית:** בית המשפט הדגיש כי סיווג התביעה (כספית או הצהרתית) הוא קריטי לקביעת שיעור האגרה, וקיים פער משמעותי בין השיעורים. * **מבחנים לסיווג:** בהתבסס על פסיקת בית המשפט העליון (רע"א 2063/24 אוריון נ' גולדפינגר ואח' כפי שהובאה בהחלטה), נקבעו מספר מבחנים לסיווג סעד: * **ניסוח הסעדים בכתב התביעה:** זהו הכלל המרכזי, אך לא היחיד. * **קיום אינטרס לגיטימי:** על התובע להוכיח כי יש לו עניין לגיטימי בבקשת הסעד ההצהרתי. * **היעדר אפשרות יעילה אחרת:** על התובע להראות כי אין לו דרך יעילה אחרת להשיג סעד אופרטיבי קונקרטי. * **מבחני עזר:** האם ניתן להשיג את הסעד בדרך אחרת, והאם מתן הסעד ההצהרתי ידרוש הליך נוסף. * **שווי כספי כאינדיקציה:** נקבע כי עצם היכולת לכמת את ערכו של סעד הצהרתי (דהיינו, שיש לו שווי כספי) אינו הופך אותו אוטומטית לסעד כספי לצורך חיוב באגרה, אם קיימת הצדקה לבקשת סעד הצהרתי. 2. **מהות הסעד הנתבע:** * **אכיפה ופיצוי:** בית המשפט ניתח את נוסח הסעדים בכתב התביעה. בעוד שהסעד העיקרי הוא אכיפת התחייבות להעמיד דירה בשטח מסוים, הוא זיהה כי במקביל נתבע גם סעד של פיצויים בגין נזקים. * **סעד כספי מובהק:** נפסק כי כאשר התביעה כוללת הן אכיפה והן סעד של פיצויים, ובפרט כאשר מדובר בפרויקט פינוי-בינוי, הסעדים הנוספים (פיצויים) הם "סעדים כספיים מובהקים". הדבר נכון גם לגבי שטח דירת התמורה עצמו, לו יש "שווי כלכלי ממשי" בהקשר של פרויקט נדל"ן. 3. **התנהלות דיונית והוצאות:** * **הפרת הסדר דיוני:** הנתבעות טענו להפרת הסדר דיוני וביקשו לחייב את התובעים בהוצאות לדוגמה כתנאי לתיקון כתב התביעה. * **דרישת הוכחת נזק:** בית המשפט דחה בקשה זו, שכן הנתבעות לא הבהירו אילו הוצאות נגרמו להן כתוצאה מתיקון כתב התביעה, ובפרט שלא הוגש כתב הגנה. הדבר מדגיש את העיקרון כי חיוב בהוצאות, ובפרט הוצאות לדוגמה, מותנה בהוכחת נזק קונקרטי. **חידושים ויישומים:** 1. **החלת מבחני סיווג סעד בהקשר של אגרות:** ההחלטה מיישמת באופן מפורט את המבחנים שנקבעו בפסיקה העליונה לסיווג סעד לצורך תשלום אגרה, תוך התייחסות למורכבות של תביעות הכוללות גם סעדים הצהרתיים וגם סעדים כספיים. 2. **הבחנה בין סעד הצהרתי למהות כספית בפרויקטים:** במקרה של פרויקטי נדל"ן (כמו פינוי-בינוי), בית המשפט נוטה לראות גם סעדים שעשויים להיראות הצהרתיים (כמו קביעת שטח דירה) כבעלי "שווי כלכלי ממשי" והופך אותם למהותיים מבחינת תשלום אגרה, במיוחד כאשר נתבעים במקביל פיצויים. 3. **חשיבות נוסח הסעדים:** ההחלטה מדגישה, בהתאם לפסיקה, כי נוסח הסעדים בכתב התביעה הוא נקודת המוצא הקובעת לצורך סיווג התביעה וחישוב האגרה. 4. **עמדת התובעים והשלמת אגרה:** בית המשפט התחשב בעמדת התובעים שהודיעו על נכונותם להשלים את האגרה ככל שיידרשו, ובהיעדר טענה מצדם כי התביעה אינה כספית, קבע כי מדובר בתביעה מהותה כספית. **הכרעה:** בית המשפט קיבל את הבקשה לסילוק על הסף באופן חלקי. נקבע כי מדובר בתביעה שמהותה כספית, ועל התובעים לשום את שווי הסעד המבוקש ולשלם אגרה בגינו בתוך 30 יום, תוך הגשת כתב תביעה מתוקן. יתרת הבקשה, הנוגעת להוצאות כתנאי לתיקון כתב התביעה, נדחתה. **סיכום:** ההחלטה מהווה יישום של עקרונות דיוניים הנוגעים לתשלום אגרות, תוך שימת דגש על ניתוח מהות הסעדים הנתבעים. היא מדגימה כי גם במקרים בהם תובעים סעד הצהרתי, יש לבחון האם הדבר נעשה במסגרת הגיונית של מבחני הפסיקה, וכיצד צירוף סעדים כספיים מובהקים (כגון פיצויים) משפיע על סיווג התביעה לצורך אגרה, במיוחד בהקשר של פרויקטי נדל"ן.

חקיקה מקושרת

תקנות בתי המשפט (אגרות)

ת"א 36309-05-25 התובעים נ. הנתבעות, מחוזי (14.1.2026)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית