סע"ש 41369-05-23

תקציר

מדובר בפסק דין שניתן על ידי בית הדין האזורי לעבודה לטובת התובעת, אשר תבעה את הנתבעת על כך שהכירה במערכת היחסים ביניהם כעובד-מעביד ופסקה לתובעת תשלומים שונים בהתאם. בית המשפט הכיר במערכת היחסים אך רק במידה מוגבלת, שכן מצא כי התובע הועסק על ידי הנתבע רק במשרה חלקית של 20%. השופטת הורתה לנתבעת לשלם לתובע סכומי פיצויים שונים, לרבות תשלומי תלושים פיקטיביים, פדיון חופשה שנתית, תשלומי חגים וימי בחירות, דמי הבראה, החזר הוצאות נסיעה, הפרשות לביטוח פנסיוני, הפרשות לקרן השתלמות, פיצויי תקופת הודעה מוקדמת, פיצויי פיטורים והחזר ניכויים שלא כדין בגין היתר עבודה. עם זאת, השופטת דחתה את תביעת התובעת לפיצויי פיטורין שלא כדין, וקבעה כי שני הצדדים לא ראו במערכת היחסים ביניהם יחסי עבודה, והתובעת לא ביקשה שימוע בתקופה החריגה של סגר הקורונה. כל צד חויב לשאת בהוצאותיו בשל התנהלות לקויה של שני הצדדים. לנתבעת ניתנו 30 יום לשלם לתובע את הסכומים הנקובים, אשר יצברו הפרשי הצמדה וריבית עד למועד התשלום בפועל.