בג"צ 2865/19

תקציר

על העותר במקרה זה נגזרו 20 ימי תחבושת (סוג של מעצר צבאי) בגין אי התייצבות לשירות חובה בצה"ל. גזר הדין ניתן במסגרת הליך משמעתי לפי חוק השיפוט הצבאי, לאחר שהעותר הודה באשמה והצהיר כי השתמט מהתייצבות לשירות. העותר ערער על גזר הדין, אך נדחה, מה שהוביל אותו לעתור לפרקליט הצבאי הראשי בבקשה לבטל את פסק הדין המשמעתי. גם בקשה זו נדחתה. לאחר מכן פנה העותר לבג"ץ וטען כי העונש שניתן מופרז וחסר אחידות בהשוואה להליך הפלילי. עוד טען כי גזר דינו ניתן ללא כל התייחסות לנסיבותיו האישיות. עם זאת, בג"ץ דחה את העתירה בקובעו כי לא מצא עילה להתערבות במקרה זה. בית הדין ציין כי העותר לא הכחיש את האישומים נגדו וכי ההליך המשמעתי והפלילי שונים במובנים רבים, ולכן כל השוואה בין השניים אינה ראויה. עוד מצא בית המשפט כי ההחלטות שהתקבלו בעניינו של העותר הוסברו כראוי, וכי לא היה עיוות דין המצדיק התערבות. לאור ממצאים אלה, העתירה נדחתה, ולא נפסקו הוצאות מאחר שלא התבקשה תגובה לעתירה.