ת"פ 3813/99

תקציר

הנאשם, עובד לשעבר בחברת מחשבים, הואשם בכך שנכנס שלא כדין לרשת המחשבים של החברה ללא הרשאה ומחק יומנים שתיעדו את מעשיו כדי לטשטש את עקבותיו. הוא הורשע בעבירה על סעיפים 4 ו-2(2) לחוק המחשבים, האוסרים על גישה בלתי מורשית לחומר מחשב ומחיקה או שינוי של חומר מחשב, בהתאמה. בית המשפט פירש את החוק כאילו כל מחיקה או שינוי של חומר מחשב אינו חוקי, בין אם גרם נזק או שיבוש. הודגש כי עבירות מחשב גורמות לנזק כלכלי ותפקודי משמעותי ויש להיענות בתגובה נחרצת, כאשר בפועל מאסר בפועל הוא העונש ההולם. עם זאת, בהתחשב בנסיבות הספציפיות של המקרה, לרבות היעדר נזק מוכח, שיתוף הפעולה של הנאשם ומצבו האישי, נגזרו עליו 60 ימי מאסר, מאסר על תנאי וקנס מתון. השופט ביקש לאזן בין צדק אישי לבין מסר מרתיע מפני עבריינות מחשב.