עת"מ 6477-08-15

תקציר

בית המשפט מצא כי טענות העותרים בדבר הבטחה מנהלית כלפיהם ובדבר ההחלטה לפנות את גן הילדים שלהם המבוססות על שיקולים זרים, נעדרות שתיהן כל שחר. העותרים לא הצליחו להוכיח די הצורך קיומה של הבטחה שתהיה מחייבת מבחינה משפטית, והחלטת הפינוי נמצאה סבירה ולא מונעת מכל משוא פנים נגד גני ילדים דתיים. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי העירייה עשתה מאמצים אמיתיים לסייע לעותרים ולספק את צרכיהם, והחלטתה להעביר את הגן העל-אזורי למקום אחר תוך פתיחת גן אזורי במקומו הייתה סבירה. עוד הדגישה השופטת כי גן הילדים הממלכתי ישרת את צרכי הקהילה המקומית, בעוד שרוב התלמידים בגן הילדים של העותרים הם מחוץ לשכונה. העתירה נדחתה גם בשל השיהוי המשמעותי בהגשה, שגרם לשיבוש אפשרי של שנת הלימודים ופגע באינטרסים של צדדים שלישיים. בית המשפט הדגיש כי שיקול הדעת שגילתה הרשות במקרה זה לא הוכיח חוסר סבירות קיצוני או פגיעה בחובת ההגינות והוביל למסקנה כי יש לדחות את העתירה. ההחלטה התקבלה ללא צו להוצאות, והעתירה נדחתה.