ע"פ 1019/13

תקציר

הכרעת הדין בערעור נסבה על שלוש סוגיות עיקריות: האם היה צורך בתסקיר מבחן טרם גזירת דינו של המערער למאסר עולם, נאותות הפחתת עונש מאסר העולם החובה בגין רצח לפי חוק העונשין והבקשה להכנסת ראיות חדשות בערעור. בית המשפט קבע, כי אין צורך בתסקיר מבחן משום שהמערער נידון למאסר עולם חובה, והדבר נתמך בהצהרת דרכי הענישה שנותרה בתוקף. אשר לתביעת המערער לעונש מופחת לפי סעיף 300א בשל הפרעה נפשית חמורה, לא מצא בית המשפט ראיות ממשיות התומכות בטענה. המערער לא הצליח להוכיח הפרעה נפשית חמורה שהגבילה באופן משמעותי את יכולתו להימנע מהרצח, ולא הראה קשר סיבתי בין הפרעה נפשית כלשהי לבין העבירה. בית המשפט הדגיש את הסתירה בין הכחשתו של המערער את הרצח לבין טענתו להקלה בעונש. לבסוף, דחה בית המשפט את הבקשה להצגת ראיות חדשות, בקובעו כי אין בהן כדי לשנות את תוצאות המשפט. הערעור על גזר הדין נדחה, תוך שהוא מאשר את ההחלטה על מאסר עולם חובה, שכן הפרעת האישיות של המערער לא עמדה ברף של "הפרעה נפשית חמורה" המצדיקה עונש מופחת.