ע"א 43198-10-21

תקציר

פסק דין זה דן בערעור על תביעה שהגיש תובע שנגרם לו נזק נוירולוגי בעקבות שני אירועים נפרדים שאירעו באותו יום. התובע ביקש פיצוי לפי סעיף 6ב לחוק בגין תאונה שאירעה בשנת 2005. התביעה הוגשה ארבע שנים לאחר התאונה והסתמכה על החלטת הוועדה הרפואית לעררים של המוסד לביטוח לאומי, אשר ייחסה לתובע נכות משוקללת לצמיתות. הנתבע ביקש לסתור את החלטת הוועדה וכן הגיש בקשה למינוי מומחה רפואי בתחום הנוירולוגיה. המשפט אישר את שתי הבקשות. המומחה ייחס את דמנציה של התובע למצב רפואי קודם, לתאונת הדרכים ולנפילה במקווה. עדותו של המומחה לא הייתה עקבית ושונתה בהתאם לנתונים החדשים שהוצגו בפניו. בסופו של דבר פסק בית משפט קמא לטובת הנתבעת, והגיע למסקנה כי הנזק הנוירולוגי שנגרם לתובע לא נגרם כתוצאה מתאונת הדרכים. התובע ערער על החלטה זו, אך הערעור נדחה. דעת הרוב, שנכתבה על ידי השופט יעקובוביץ' ואליה הצטרפה השופטת שבח, קבעה כי התובע לא הציג ראיות מספיקות כדי להוכיח כי תאונת הדרכים גרמה ולו לקשר סיבתי חלקי עם הנזק הנוירולוגי. השופט אטדגי חלק על כך, וקבע כי בית משפט קמא סטה מחוות דעת המומחה ללא כל הנמקה ראויה.