ת"א 1095/07

תקציר

התובעים, שהיו בעלי נכס, תבעו פיצויים מהנתבעת, הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, בגין עיכובים בבנייה שנגרמו בשל מסירת מידע שגוי על ידי הוועדה. בית המשפט קיבל את התביעה באופן חלקי. נפסק כי אכן נגרמו לתובעים נזקים והם זכאים לפיצוי בגין הפסד דמי שכירות בתקופת האיחור, אשר נקבע על ידי המומחה מטעם בית המשפט, בסך 996,409 ₪ לתובע 1 ו-360,365 ₪ לתובע 2, וכן לנזק לא ממוני לתובע 3 בסך 35,000 ₪. סכומים אלה הופחתו ב-18% בשל האשם התורם שיוחס לתובעים על כך שתרם לעיכוב בתהליך הבנייה על ידי החלפת אדריכלים תדיר וייזום שינויים תכנוניים. מנגד, התביעה להוצאות מימון ששילמו התובעים נדחתה מחוסר ראיות. הנתבע חויב לשלם לתובעים את הוצאותיהם, לרבות שכר טרחת תביעה יחסי, שכר טרחת שמאי ושכר טרחת עורך דין בסך 75,000 ₪. פסק הדין ניתן לטובת התובעים, אם כי באופן חלקי, והנתבע נדרש לשאת בהוצאות הכרוכות בו.