ת"פ 7933-04-15

תקציר

הנאשם הורשע בשורה של עבירות, ביניהן; פריצה לבית מגורים או למקום תפילה וגניבה ממנו, גרימת נזק לרכוש, קשירת קשר לביצוע פשע, הסגת גבול ופריצה לבניין שאינו מיועד למגורים. פשעים אלה בוצעו במשך תקופה של שבועיים והשפיעו על קורבנות רבים. הנסיבות שהובילו לעבירות אלה נגעו לשימוש בסמים של הנאשם. בית המשפט שקל כל עבירה בנפרד וקבע את טווח הענישה המתאים לכל אירוע. בגין האישום הראשון של פריצה לבית כנסת, טווח הענישה נקבע על 4 עד 16 חודשי מאסר. על האישום השני, פריצה לבית מגורים, נגזר עונש של 6 עד 24 חודשים. על האישום השלישי, פריצה לבניין שאינו למגורים, הוטל טווח של 5 עד 20 חודשים. ולבסוף, על האישום הרביעי, פציעה בעת חמוש והחזקת סכין, נגזר טווח של 10 עד 20 חודשים. בית המשפט שקל גם את שיקומו של הנאשם ואת האפשרות לחרוג ממתחם הענישה מטעמי שיקום, שכן הנאשם עבר הליך טיפולי מוצלח. בית המשפט קבע כי מדובר במקרה חריג שבו ניתן להעדיף את עקרון השיקום על פני הגמול. לפיכך, החליט בית המשפט שלא להטיל עונש מאסר בפועל ובמקום זאת בחר בצו מבחן של 18 חודשים, המחייב את הנאשם להמשיך בטיפולו. עונשי המאסר המותנים מתיקים קודמים של הנאשם הוארכים, והופעלה התחייבות מאחד המקרים הללו, לפיה הנאשם ישלם סך של 4,000 ₪ כקנס עם 40 ימי מאסר בגין אי תשלום. בנוסף, נדרש הנאשם לחתום על התחייבות חדשה להימנע מעבירות אלימות ורכוש, עם התחייבות כספית בסך 3,000 ₪, בתוקף לשלוש שנים. לנאשם נמסר על זכותו לערער על פסק הדין בתוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.